Psalm 3 → 119
Reasoning: 10880 Output: 16703 Total: 27583
Argument
Here are ways to argue that Psalm 119 “logically follows” Psalm 3 when the two are read in sequence, with attention to form, style, vocabulary, roots, and life‑setting. 1) A seam from “blessing” to “the blessed” - Ps 3:9 ends: “L’YHWH ha‑yeshu‘ah; ‘al ‘ammekha birkhatekha.” “Salvation belongs to YHWH; your blessing be upon your people.” - Ps 119 opens with two macarisms: “Ashrei temimei‑derekh … Ashrei notzrei ‘edotav.” - The transition from “your blessing upon your people” (3:9) to “blessed are…” (119:1–2) reads like the prayer of Ps 3 being answered and specified: these “blessed” ones are those who walk in Torah. Same semantic field (BRK/ASHR) sits at the seam. 2) Salvation vocabulary answering Psalm 3’s crisis - In Ps 3 the central issue is salvation: enemies taunt “ein yeshu‘atah lo ba’Elohim” (3:3), the speaker cries “Komah YHWH hoshie‘eni Elohai” (3:8), then concludes “L’YHWH ha‑yeshu‘ah” (3:9). - Ps 119 picks this up and systematically answers it with dense, repeated “yeshu‘ah/hoshi‘a”: - 119:41 “t’shu‘atkha k’immeratekha” - 119:81 “kaltah… nafshi li‑yeshu‘atkha” - 119:94 “lekha ani, hoshi‘eini” - 119:155 “rachok me‑resh‘aim yeshu‘ah” - 119:166 “sibarti (I hoped) li‑yeshu‘atkha YHWH” - 119:174 “ta’avti li‑yeshu‘atkha YHWH” - Especially pointed: Ps 3:3 “There is no salvation for him in God” is answered by 119:155 “Salvation is far from the wicked, for they do not seek your statutes.” The “no‑salvation” line is reassigned to the wicked in 119. 3) High‑salience identical lexemes and roots - מגן “shield” (identical noun, same predication of YHWH) - Ps 3:4 “atah YHWH magen ba‘adi” - Ps 119:114 “sitri u‑maginni attah” - סמך “uphold” (same verbal root, same semantic) - Ps 3:6 “ki YHWH yismecheni” (He upholds me) - Ps 119:116 “s’mekheni k’immeratekha” (Uphold me) - קרא/ענה “call/answer” (same roots, same speech‑to‑God setting) - Ps 3:5 “qoli el‑YHWH eqra; va‑ya‘aneni” - Ps 119:26 “derakhai sipparti va‑ta‘aneni”; 145 “qarati… ‘aneni YHWH”; 146 “qeratikha hoshi‘eini”; 149 “qoli shim‘ah” - אויב/צר/רבים/רשעים “enemies/adversaries/many/the wicked” (cluster repeats) - Ps 3:2–3, 7–8 “rabu tzara’i; rabbim qamim ‘alay… meribbvot ‘am… et kol oyvai… r’sha‘im” - Ps 119:98 “me‑oyvai t’chakkemeni”; 119:157 “rabbim rod’fai v’tzarai”; 61, 95, 110, 150, 155, etc. “r’sha‘im” - נפש “soul” as the object of threat/longing in both (Ps 3:3; Ps 119:20, 25, 28, 81, 167). - ברך/ברוך (same root) - Ps 3:9 “birkatkha” - Ps 119:12 “barukh attah YHWH” - אלהי “my God” - Ps 3:8 “hoshi‘eni Elohai” - Ps 119:115 “va’etzra mitzvot Elohai” 4) A likely deliberate “linking pun” in unpointed Hebrew: שׁבר/שׂבר - Ps 3:8 “shibbarta” (you have broken) the teeth of the wicked. - Ps 119:166 “sibarti” (I hoped) for your salvation. - Without pointing, both are שברת—visually identical. The violent “break” of the wicked’s teeth (Ps 3) yields the faithful’s “hope” for salvation (Ps 119). This is a strong written seam readers in antiquity could have noticed. 5) “Arise” motif inverted and expanded - Ps 3:2 “rabbim qamim ‘alay” (many rise against me); 3:8 “Qumah YHWH” (Arise, YHWH). - Ps 119:62 “chatzot‑laylah aqoom” (I will arise at midnight to give thanks); 119:38 “haqem l‘avdekha imratekha” (Establish—lit. “raise”—your word to your servant). - In Ps 3 the psalmist asks God to arise; in Ps 119 the psalmist himself arises regularly to praise and asks God to “raise/establish” his word—an intentional progression from crisis cry to disciplined devotion. 6) Night–day cycle and stability after the night of danger - Ps 3:6 “I lay down and slept; I awoke, for YHWH sustains me.” - Ps 119 elaborates a full daily regimen: - 55 “At night I remembered your name” - 62 “At midnight I arise to give thanks” - 147–148 “I anticipate the dawn watches…to meditate on your word” - 164 “Seven times a day I praise you” - The single night of peril (Ps 3) expands into a lifetime pattern of Torah‑anchored praise (Ps 119). 7) “Fugitive” to “sojourner”: life‑setting continuity - Ps 3’s superscription situates David “in his fleeing from Absalom” (בברחו)—David is effectively an exile from Jerusalem/Zion. - Ps 119 twice adopts a refugee/sojourner stance: - 19 “Ger anokhi ba’aretz” (I am a sojourner on earth) - 54 “Your statutes were my songs in the house of my sojourning” - That resonates with the Absalom flight tradition and makes 119 read naturally as the pious “on‑the‑run” refrain that follows 3’s crisis. 8) The polemic about the wicked sharpened - Ps 3:8 “You struck all my enemies on the jaw; you broke the teeth of the wicked.” - Ps 119 develops judicial/judgment imagery against the wicked: - 118 “You discard all who stray from your statutes” - 119 “You remove as dross (sigim) all the wicked of the earth” - 155 “Salvation is far from the wicked, for they do not seek your statutes” - Same adversary set, now refracted through Torah categories (righteous/judgment/statutes). 9) Trust becomes Torah‑anchored trust - Ps 3:7 “I will not fear the myriads of people set against me.” - Ps 119:42 “for I have trusted (batachti) in your word”; 165 “Great peace have those who love your Torah; there is no stumbling for them.” - The psychological stance of fearless trust in Ps 3 is grounded explicitly in God’s word/Torah in Ps 119. 10) Stylistic and formal continuities (laments that move to confidence) - Both are first‑person singular prayers that move through complaint → confidence → petition → assurance. - Key lament verbs recur: קרא/ענה (“call/answer”), הושיע/ישועה (“save/salvation”), חנן (“be gracious,” 119), חיה/חייני (“revive me,” 119)—functionally paralleling Ps 3’s “I slept…He sustained me,” i.e., divine preservation. 11) Zion and Torah: the “holy mountain” answered by the “holy teaching” - Ps 3:5 “He answered me from His holy mountain” positions help as emanating from the sacred center (Zion/Temple/Sanctuary). - Ps 119 presents the content that issues from that holy locus: Torah in its eight synonyms (torah, mitzvot, mishpatim, edot, chuqqim, piqqudim, imrah, davar). In Israelite imagination, Zion is the seat of YHWH’s rule and the Ark/Torah; reading the two psalms together, the aid “from His holy mountain” naturally flowers into a life shaped by the Torah that dwells there. 12) A narrative arc you can summarize - Crisis: Many enemies say, “There is no salvation for him in God” (Ps 3:3); the psalmist cries; God sustains him through the night (3:6), shields him (3:4), and grants victory (3:8–9). - Vow/Outcome: The speaker now lives by, speaks of, rises for, meditates on, and is revived according to God’s word/torah (Ps 119 passim), while the “no‑salvation” verdict is explicitly moved away from him and placed on the wicked who reject the statutes (119:155). The blessing invoked on God’s people (3:9) is identified: “Blessed are the blameless who walk in the Torah of YHWH” (119:1). Notes on significance (per your weighting): - Rarer/weightier overlaps: מגן (shield) and סמך (uphold) as identical roots and same word class; the enemies cluster with identical forms (אויבי; רבים; צרי); the call/answer pair with the same roots; the salvation vocabulary directly answering Ps 3’s taunt; the unpointed שברת “break/hope” pun as a striking written seam. - Broader but still meaningful ties: night/day schedule, sojourner motif, BRK/ASHR blessing seam, KUM “arise/establish” motif, and the shift from generic trust to Torah‑anchored trust. Taken together, these lexical, formal, and thematic correspondences make it quite natural to read Psalm 119 as a sustained outworking of the trust, deliverance, and blessing articulated in Psalm 3. In other words: after God shields, upholds, answers, and saves (Ps 3), the faithful life that “follows on” is continuous, Torah‑shaped devotion (Ps 119).
Evaluation
No evaluation has been recorded for this pair yet.
Prompt
Consider Psalm 3 and Psalm 119 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 119 logically follows on from Psalm 3? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.
Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.
Psalm 3:
Psalm 3
1. מִזְמ֥וֹר
לְדָוִ֑ד
בְּ֝בָרְח֗וֹ
מִפְּנֵ֤י ׀
אַבְשָׁל֬וֹם
בְּנֽוֹ׃
2. יְ֭הוָה
מָֽה־
רַבּ֣וּ
צָרָ֑י
רַ֝בִּ֗ים
קָמִ֥ים
עָלָֽי׃
3. רַבִּים֮
אֹמְרִ֢ים
לְנַ֫פְשִׁ֥י
אֵ֤ין
יְֽשׁוּעָ֓תָה
לּ֬וֹ
בֵֽאלֹהִ֬ים
סֶֽלָה׃
4. וְאַתָּ֣ה
יְ֭הוָה
מָגֵ֣ן
בַּעֲדִ֑י
כְּ֝בוֹדִ֗י
וּמֵרִ֥ים
רֹאשִֽׁtי׃
5. ק֖dוֹלִי
אֶל־
יְהוָ֣ה
אֶקְרָ֑א
וַיַּֽעֲנֵ֨נִי
מֵהַ֖ר
קָדְשׁ֣וֹ
סֶֽלָה׃
6. אֲנִ֥י
שָׁכַ֗בְתִּי
וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה
הֱקִיצ֑וֹתִי
כִּ֖י
יְהוָ֣ה
יִסְמְכֵֽנִי׃
7. לֹֽא־
אִ֭ירָא
מֵרִבְב֥וֹת
עָ֑ם
אֲשֶׁ֥ר
סָ֝בִ֗יב
שָׁ֣תוּ
עָלָֽtי׃
8. ק֘וּמָ֤ה
יְהוָ֨ה ׀
הוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי
אֱלֹהַ֗י
כִּֽי־
הִכִּ֣יתָ
אֶת־
כָּל־
אֹיְבַ֣י
לֶ֑חִי
שִׁנֵּ֖י
רְשָׁעִ֣ים
שִׁבַּֽרְתָּ׃
9. לַיהוָ֥ה
הַיְשׁוּעָ֑ה
עַֽל־
עַמְּךָ֖
בִרְכָתֶ֣ךָ
סֶּֽלָה׃
Psalm 119:
Psalm 119
1. אַשְׁרֵ֥י
תְמִֽימֵי־
דָ֑רֶךְ
הַֽ֝הֹלְכִ֗ים
בְּתוֹרַ֥ת
יְהוָֽה׃
2. אַ֭שְׁרֵי
נֹצְרֵ֥י
עֵדֹתָ֗יו
בְּכָל־
לֵ֥ב
יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
3. אַ֭ף
לֹֽא־
פָעֲל֣וּ
עַוְלָ֑ה
בִּדְרָכָ֥יו
הָלָֽכוּ׃
4. אַ֭תָּה
צִוִּ֥יתָה
פִקֻּדֶ֗יךָ
לִשְׁמֹ֥ר
מְאֹֽד׃
5. אַ֭חֲלַי
יִכֹּ֥נוּ
דְרָכָ֗י
לִשְׁמֹ֥ר
חֻקֶּֽיךָ׃
6. אָ֥ז
לֹא־
אֵב֑וֹשׁ
בְּ֝הַבִּיטִ֗י
אֶל־
כָּל־
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
7. א֭וֹדְךָ
בְּיֹ֣שֶׁר
לֵבָ֑ב
בְּ֝לָמְדִ֗י
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
8. אֶת־
חֻקֶּ֥יךָ
אֶשְׁמֹ֑ר
אַֽל־
תַּעַזְבֵ֥נִי
עַד־
מְאֹֽד׃
9. בַּמֶּ֣ה
יְזַכֶּה־
נַּ֭עַר
אֶת־
אָרְח֑וֹ
לִ֝שְׁמֹ֗ר
כִּדְבָרֶֽךָ׃
10. בְּכָל־
לִבִּ֥י
דְרַשְׁתִּ֑יךָ
אַל־
תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי
מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
11. בְּ֭לִבִּי
צָפַ֣נְתִּי
אִמְרָתֶ֑ךָ
לְ֝מַ֗עַן
לֹ֣א
אֶֽחֱטָא־
לָֽךְ׃
12. בָּר֖וּךְ
אַתָּ֥ה
יְהוָ֗ה
לַמְּדֵ֥נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
13. בִּשְׂפָתַ֥י
סִפַּ֑רְתִּי
כֹּ֝֗ל
מִשְׁפְּטֵי־
פִֽיךָ׃
14. בְּדֶ֖רֶךְ
עֵדְוֺתֶ֥יךָ
שַּׂ֗tשְׂתִּי
כְּעַ֣ל
כָּל־
הֽוֹן׃
15. בְּפִקֻּדֶ֥יךָ
אָשִׂ֑יחָה
וְ֝אַבִּ֗יטָה
אֹרְחֹתֶֽיךָ׃
16. בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ
אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע
לֹ֖א
אֶשְׁכַּ֣ח
דְּבָרֶֽךָ׃
17. גְּמֹ֖ל
עַֽל־
עַבְדְּךָ֥
אֶֽחְיֶ֗ה
וְאֶשְׁמְרָ֥ה
דְבָרֶֽךָ׃
18. גַּל־
עֵינַ֥י
וְאַבִּ֑יטָה
נִ֝פְלָא֗וֹת
מִתּוֹרָתֶֽךָ׃
19. גֵּ֣ר
אָנֹכִ֣י
בָאָ֑רֶץ
אַל־
תַּסְתֵּ֥ר
מִ֝מֶּ֗נִּי
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
20. גָּרְסָ֣ה
נַפְשִׁ֣י
לְתַאֲבָ֑ה
אֶֽל־
מִשְׁפָּטֶ֥יךָ
בְכָל־
עֵֽת׃
21. גָּ֭עַרְתָּ
זֵדִ֣ים
אֲרוּרִ֑ים
הַ֝שֹּׁגִים
מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
22. גַּ֣ל
מֵֽ֭עָלַי
חֶרְפָּ֣ה
וָב֑וּז
כִּ֖י
עֵדֹתֶ֣יךָ
נָצָֽרְתִּי׃
23. גַּ֤ם
יָֽשְׁב֣וּ
שָׂ֭רִים
בִּ֣י
נִדְבָּ֑רוּ
עַ֝בְדְּךָ֗
יָשִׂ֥יחַ
בְּחֻקֶּֽיךָ׃
24. גַּֽם־
עֵ֭דֹתֶיךָ
שַׁעֲשֻׁעָ֗י
אַנְשֵׁ֥י
עֲצָתִֽי׃
25. דָּֽבְקָ֣ה
לֶעָפָ֣ר
נַפְשִׁ֑י
חַ֝יֵּ֗נִי
כִּדְבָרֶֽךָ׃
26. דְּרָכַ֣י
סִ֭פַּרְתִּי
וַֽתַּעֲנֵ֗נִי
לַמְּדֵ֥נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
27. דֶּֽרֶךְ־
פִּקּוּדֶ֥יךָ
הֲבִינֵ֑נִי
וְ֝אָשִׂ֗יחָה
בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
28. דָּלְפָ֣ה
נַ֭פְשִׁי
מִתּוּגָ֑ה
קַ֝יְּמֵ֗נִי
כִּדְבָרֶֽךָ׃
29. דֶּֽרֶךְ־
שֶׁ֭קֶר
הָסֵ֣ר
מִמֶּ֑נִּי
וְֽתוֹרָתְךָ֥
חָנֵּֽנִי׃
30. דֶּֽרֶךְ־
אֱמוּנָ֥ה
בָחָ֑רְתִּי
מִשְׁפָּטֶ֥יךָ
שִׁוִּֽיתִי׃
31. דָּבַ֥קְתִּי
בְעֵֽדְוֺתֶ֑יךָ
יְ֝הוָ֗ה
אַל־
תְּבִישֵֽׁנִי׃
32. דֶּֽרֶךְ־
מִצְוֺתֶ֥יךָ
אָר֑וּץ
כִּ֖י
תַרְחִ֣יב
לִבִּֽי׃
33. הוֹרֵ֣נִי
יְ֭הוָה
דֶּ֥רֶךְ
חֻקֶּ֗יךָ
וְאֶצְּרֶ֥נָּה
עֵֽקֶב׃
34. הֲ֭בִינֵנִי
וְאֶצְּרָ֥ה
תֽוֹרָתֶ֗ךָ
וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה
בְכָל־
לֵֽב׃
35. הַ֭דְרִיכֵנִי
בִּנְתִ֣יב
מִצְוֺתֶ֑יךָ
כִּי־
ב֥וֹ
חָפָֽצְתִּי׃
36. הַט־
לִ֭בִּי
אֶל־
עֵדְוֺתֶ֗יךָ
וְאַ֣ל
אֶל־
בָּֽצַע׃
37. הַעֲבֵ֣ר
עֵ֭ינַי
מֵרְא֣וֹת
שָׁ֑וְא
בִּדְרָכֶ֥ךָ
חַיֵּֽנִי׃
38. הָקֵ֣ם
לְ֭עַבְדְּךָ
אִמְרָתֶ֑ךָ
אֲ֝שֶׁ֗ר
לְיִרְאָתֶֽךָ׃
39. הַעֲבֵ֣ר
חֶ֭רְפָּתִי
אֲשֶׁ֣ר
יָגֹ֑רְתִּי
כִּ֖י
מִשְׁפָּטֶ֣יךָ
טוֹבִֽים׃
40. הִ֭נֵּה
תָּאַ֣בְתִּי
לְפִקֻּדֶ֑יךָ
בְּצִדְקָתְךָ֥
חַיֵּֽנִי׃
41. וִֽיבֹאֻ֣נִי
חֲסָדֶ֣ךָ
יְהוָ֑ה
תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗
כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
42. וְאֶֽעֱנֶ֣ה
חֹרְפִ֣י
דָבָ֑ר
כִּֽי־
בָ֝טַחְתִּי
בִּדְבָרֶֽךָ׃
43. וְֽאַל־
תַּצֵּ֬ל
מִפִּ֣י
דְבַר־
אֱמֶ֣ת
עַד־
מְאֹ֑ד
כִּ֖י
לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ
יִחָֽלְתִּי׃
44. וְאֶשְׁמְרָ֖ה
תוֹרָתְךָ֥
תָמִ֗יד
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד׃
45. וְאֶתְהַלְּכָ֥ה
בָרְחָבָ֑ה
כִּ֖י
פִקֻּדֶ֣יךָ
דָרָֽשְׁתִּי׃
46. וַאֲדַבְּרָ֣ה
בְ֭עֵדֹתֶיךָ
נֶ֥גֶד
מְלָכִ֗ים
וְלֹ֣א
אֵבֽוֹשׁ׃
47. וְאֶשְׁתַּֽעֲשַׁ֥ע
בְּמִצְוֺתֶ֗יךָ
אֲשֶׁ֣ר
אָהָֽבְתִּי׃
48. וְאֶשָּֽׂא־
כַפַּ֗י
אֶֽל־
מִ֭צְוֺתֶיךָ
אֲשֶׁ֥ר
אָהָ֗בְתִּי
וְאָשִׂ֥יחָה
בְחֻקֶּֽיךָ׃
49. זְכֹר־
דָּבָ֥ר
לְעַבְדֶּ֑ךָ
עַ֝֗ל
אֲשֶׁ֣ר
יִֽחַלְתָּֽנִי׃
50. זֹ֣את
נֶחָמָתִ֣י
בְעָנְיִ֑י
כִּ֖י
אִמְרָתְךָ֣
חִיָּֽתְנִי׃
51. זֵ֭דִים
הֱלִיצֻ֣נִי
עַד־
מְאֹ֑ד
מִ֝תּֽוֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
נָטִֽיתִי׃
52. זָ֘כַ֤רְתִּי
מִשְׁפָּטֶ֖יךָ
מֵעוֹלָ֥ם ׀
יְהוָ֗ה
וָֽאֶתְנֶחָֽם׃
53. זַלְעָפָ֣ה
אֲ֭חָזַתְנִי
מֵרְשָׁעִ֑ים
עֹ֝זְבֵ֗י
תּוֹרָתֶֽךָ׃
54. זְ֭מִרוֹת
הָֽיוּ־
לִ֥י
חֻקֶּ֗יךָ
בְּבֵ֣ית
מְגוּרָֽי׃
55. זָ֘כַ֤רְתִּי
בַלַּ֣יְלָה
שִׁמְךָ֣
יְהוָ֑ה
וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
תּוֹרָתֶֽךָ׃
56. זֹ֥את
הָֽיְתָה־
לִּ֑י
כִּ֖י
פִקֻּדֶ֣יךָ
נָצָֽרְתִּי׃
57. חֶלְקִ֖י
יְהוָ֥ה
אָמַ֗רְתִּי
לִשְׁמֹ֥ר
דְּבָרֶֽיךָ׃
58. חִלִּ֣יתִי
פָנֶ֣יךָ
בְכָל־
לֵ֑ב
חָ֝נֵּ֗נִי
כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
59. חִשַּׁ֥בְתִּי
דְרָכָ֑י
וָאָשִׁ֥יבָה
רַ֝גְלַ֗י
אֶל־
עֵדֹתֶֽיךָ׃
60. חַ֭שְׁתִּי
וְלֹ֣א
הִתְמַהְמָ֑הְתִּי
לִ֝שְׁמֹ֗ר
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
61. חֶבְלֵ֣י
רְשָׁעִ֣ים
עִוְּדֻ֑נִי
תּֽ֝וֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
62. חֲצֽוֹת־
לַ֗יְלָה
אָ֭קוּם
לְהוֹד֣וֹת
לָ֑ךְ
עַ֝֗ל
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
63. חָבֵ֣ר
אָ֭נִי
לְכָל־
אֲשֶׁ֣ר
יְרֵא֑וּךָ
וּ֝לְשֹׁמְרֵ֗י
פִּקּוּדֶֽיךָ׃
64. חַסְדְּךָ֣
יְ֭הוָה
מָלְאָ֥ה
הָאָ֗רֶץ
חֻקֶּ֥יךָ
לַמְּדֵֽנִי׃
65. ט֭וֹב
עָשִׂ֣יתָ
עִֽם־
עַבְדְּךָ֑
יְ֝הוָ֗ה
כִּדְבָרֶֽךָ׃
66. ט֤וּב
טַ֣עַם
וָדַ֣עַת
לַמְּדֵ֑נִי
כִּ֖י
בְמִצְוֺתֶ֣יךָ
הֶאֱמָֽנְתִּי׃
67. טֶ֣רֶם
אֶ֭עֱנֶה
אֲנִ֣י
שֹׁגֵ֑ג
וְ֝עַתָּ֗ה
אִמְרָתְךָ֥
שָׁמָֽרְתִּי׃
68. טוֹב־
אַתָּ֥ה
וּמֵטִ֗יב
לַמְּדֵ֥נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
69. טָפְל֬וּ
עָלַ֣י
שֶׁ֣קֶר
זֵדִ֑ים
אֲ֝נִ֗י
בְּכָל־
לֵ֤ב ׀
אֱצֹּ֬ר
פִּקּוּדֶֽיךָ׃
70. טָפַ֣שׁ
כַּחֵ֣לֶב
לִבָּ֑ם
אֲ֝נִ֗י
תּוֹרָתְךָ֥
שִֽׁעֲשָֽׁעְתִּי׃
71. טֽוֹב־
לִ֥י
כִֽי־
עֻנֵּ֑יתִי
לְ֝מַ֗עַן
אֶלְמַ֥ד
חֻקֶּֽיךָ׃
72. טֽוֹב־
לִ֥י
תֽוֹרַת־
פִּ֑יךָ
מֵ֝אַלְפֵ֗י
זָהָ֥ב
וָכָֽסֶף׃
73. יָדֶ֣יךָ
עָ֭שׂוּנִי
וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי
הֲ֝בִינֵ֗נִי
וְאֶלְמְדָ֥ה
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
74. יְ֭רֵאֶיךָ
יִרְא֣וּנִי
וְיִשְׂמָ֑חוּ
כִּ֖י
לִדְבָרְךָ֣
יִחָֽלְתִּי׃
75. יָדַ֣עְתִּי
יְ֭הוָה
כִּי־
צֶ֣דֶק
מִשְׁפָּטֶ֑יךָ
וֶ֝אֱמוּנָ֗ה
עִנִּיתָֽנִי׃
76. יְהִי־
נָ֣א
חַסְדְּךָ֣
לְנַחֲמֵ֑נִי
כְּאִמְרָתְךָ֥
לְעַבְדֶּֽךָ׃
77. יְבֹא֣וּנִי
רַחֲמֶ֣יךָ
וְאֶֽחְיֶ֑ה
כִּי־
תֽ֝וֹרָתְךָ֗
שַֽׁעֲשֻׁעָֽי׃
78. יֵבֹ֣שׁוּ
זֵ֭דִים
כִּי־
שֶׁ֣קֶר
עִוְּת֑וּנִי
אֲ֝נִ֗י
אָשִׂ֥יחַ
בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃
79. יָשׁ֣וּבוּ
לִ֣י
יְרֵאֶ֑יךָ
וידעו
וְ֝יֹדְעֵ֗י
עֵדֹתֶֽיךָ׃
80. יְהִֽי־
לִבִּ֣י
תָמִ֣ים
בְּחֻקֶּ֑יךָ
לְ֝מַ֗עַן
לֹ֣א
אֵבֽוֹשׁ׃
81. כָּלְתָ֣ה
לִתְשׁוּעָתְךָ֣
נַפְשִׁ֑י
לִדְבָרְךָ֥
יִחָֽלְתִּי׃
82. כָּל֣וּ
עֵ֭ינַי
לְאִמְרָתֶ֑ךָ
לֵ֝אמֹ֗ר
מָתַ֥י
תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃
83. כִּֽי־
הָ֭יִיתִי
כְּנֹ֣אד
בְּקִיט֑וֹר
חֻ֝קֶּ֗יךָ
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
84. כַּמָּ֥ה
יְמֵֽי־
עַבְדֶּ֑ךָ
מָתַ֬י
תַּעֲשֶׂ֖ה
בְרֹדְפַ֣י
מִשְׁפָּֽט׃
85. כָּֽרוּ־
לִ֣י
זֵדִ֣ים
שִׁיח֑וֹת
אֲ֝שֶׁ֗ר
לֹ֣א
כְתוֹרָתֶֽךָ׃
86. כָּל־
מִצְוֺתֶ֥יךָ
אֱמוּנָ֑ה
שֶׁ֖קֶר
רְדָפ֣וּנִי
עָזְרֵֽנִי׃
87. כִּ֭מְעַט
כִּלּ֣וּנִי
בָאָ֑רֶץ
וַ֝אֲנִ֗י
לֹא־
עָזַ֥בְתִּי
פִקֻּודֶֽיךָ׃
88. כְּחַסְדְּךָ֥
חַיֵּ֑נִי
וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
עֵד֥וּת
פִּֽיךָ׃
89. לְעוֹלָ֥ם
יְהוָ֑ה
דְּ֝בָרְךָ֗
נִצָּ֥ב
בַּשָּׁמָֽיִם׃
90. לְדֹ֣ר
וָ֭דֹר
אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ
כּוֹנַ֥נְתָּ
אֶ֝֗רֶץ
וַֽתַּעֲמֹֽד׃
91. לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ
עָמְד֣וּ
הַיּ֑וֹם
כִּ֖י
הַכֹּ֣ל
עֲבָדֶֽיךָ׃
92. לוּלֵ֣י
ת֭וֹרָתְךָ
שַׁעֲשֻׁעָ֑י
אָ֝֗ז
אָבַ֥דְתִּי
בְעָנְיִֽי׃
93. לְ֭עוֹלָם
לֹא־
אֶשְׁכַּ֣ח
פִּקּוּדֶ֑יךָ
כִּ֥י
בָ֝֗ם
חִיִּיתָֽנִי׃
94. לְֽךָ־
אֲ֭נִי
הוֹשִׁיעֵ֑נִי
כִּ֖י
פִקּוּדֶ֣יךָ
דָרָֽשְׁתִּי׃
95. לִ֤י
קִוּ֣וּ
רְשָׁעִ֣ים
לְאַבְּדֵ֑נִי
עֵ֝דֹתֶ֗יךָ
אֶתְבּוֹנָֽן׃
96. לְֽכָל־
תִּ֭כְלָה
רָאִ֣יתִי
קֵ֑ץ
רְחָבָ֖ה
מִצְוָתְךָ֣
מְאֹֽד׃
97. מָֽה־
אָהַ֥בְתִּי
תוֹרָתֶ֑ךָ
כָּל־
הַ֝יּ֗וֹם
הִ֣יא
שִׂיחָתִֽי׃
98. מֵ֭אֹ֣יְבַי
תְּחַכְּמֵ֣נִי
מִצְוֺתֶ֑ךָ
כִּ֖י
לְעוֹלָ֣ם
הִיא־
לִֽי׃
99. מִכָּל־
מְלַמְּדַ֥י
הִשְׂכַּ֑לְתִּי
כִּ֥י
עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ
שִׂ֣יחָה
לִֽֿי׃
100. מִזְּקֵנִ֥ים
אֶתְבּוֹנָ֑ן
כִּ֖י
פִקּוּדֶ֣יךָ
נָצָֽרְתִּי׃
101. מִכָּל־
אֹ֣רַח
רָ֭ע
כָּלִ֣אתִי
רַגְלָ֑י
לְ֝מַ֗עַן
אֶשְׁמֹ֥ר
דְּבָרֶֽךָ׃
102. מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ
לֹא־
סָ֑רְתִּי
כִּֽי־
אַ֝תָּ֗ה
הוֹרֵתָֽנִי׃
103. מַה־
נִּמְלְצ֣וּ
לְ֭חִכִּי
אִמְרָתֶ֗ךָ
מִדְּבַ֥שׁ
לְפִֽי׃
104. מִפִּקּוּדֶ֥יךָ
אֶתְבּוֹנָ֑ן
עַל־
כֵּ֝tן
שָׂנֵ֤אתִי ׀
כָּל־
אֹ֬רַח
שָֽׁקֶר׃
105. נֵר־
לְרַגְלִ֥י
דְבָרֶ֑ךָ
וְ֝א֗וֹר
לִנְתִיבָתִֽי׃
106. נִשְׁבַּ֥עְתִּי
וָאֲקַיֵּ֑מָה
לִ֝שְׁמֹ֗ר
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
107. נַעֲנֵ֥יתִי
עַד־
מְאֹ֑ד
יְ֝הוָ֗ה
חַיֵּ֥נִי
כִדְבָרֶֽךָ׃
108. נִדְב֣וֹת
פִּ֭י
רְצֵה־
נָ֣א
יְהוָ֑ה
וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ
לַמְּדֵֽנִי׃
109. נַפְשִׁ֣י
בְכַפִּ֣י
תָמִ֑יד
וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
110. נָתְנ֬וּ
רְשָׁעִ֣ים
פַּ֣ח
לִ֑י
וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ
לֹ֣א
תָעִֽיתִי׃
111. נָחַ֣לְתִּי
עֵדְוֺתֶ֣יךָ
לְעוֹלָ֑ם
כִּֽי־
שְׂשׂ֖וֹן
לִבִּ֣י
הֵֽמָּה׃
112. נָטִ֣יתִי
לִ֭בִּי
לַעֲשׂ֥וֹת
חֻקֶּ֗יךָ
לְעוֹלָ֥ם
עֵֽקֶב׃
113. סֵעֲפִ֥ים
שָׂנֵ֑אתִי
וְֽתוֹרָתְךָ֥
אָהָֽבְתִּי׃
114. סִתְרִ֣י
וּמָגִנִּ֣י
אָ֑תָּה
לִדְבָרְךָ֥
יִחָֽלְתִּי׃
115. סֽוּרוּ־
מִמֶּ֥נִּי
מְרֵעִ֑ים
וְ֝אֶצְּרָ֗ה
מִצְוֺ֥ת
אֱלֹהָֽי׃
116. סָמְכֵ֣נִי
כְאִמְרָתְךָ֣
וְאֶֽחְיֶ֑ה
וְאַל־
תְּ֝בִישֵׁ֗נִי
מִשִּׂבְרִֽי׃
117. סְעָדֵ֥נִי
וְאִוָּשֵׁ֑עָה
וְאֶשְׁעָ֖ה
בְחֻקֶּ֣יךָ
תָמִֽיד׃
118. סָ֭לִיתָ
כָּל־
שׁוֹגִ֣ים
מֵחֻקֶּ֑יךָ
כִּי־
שֶׁ֝֗קֶר
תַּרְמִיתָֽם׃
119. סִגִ֗ים
הִשְׁבַּ֥תָּ
כָל־
רִשְׁעֵי־
אָ֑רֶץ
לָ֝כֵ֗ן
אָהַ֥בְתִּי
עֵדֹתֶֽיךָ׃
120. סָמַ֣ר
מִפַּחְדְּךָ֣
בְשָׂרִ֑י
וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ
יָרֵֽאתִי׃
121. עָ֭שִׂיתִי
מִשְׁפָּ֣ט
וָצֶ֑דֶק
בַּל־
תַּ֝נִּיחֵ֗נִי
לְעֹֽשְׁקָֽי׃
122. עֲרֹ֣ב
עַבְדְּךָ֣
לְט֑וֹב
אַֽל־
יַעַשְׁקֻ֥נִי
זֵדִֽים׃
123. עֵ֭ינַי
כָּל֣וּ
לִֽישׁוּעָתֶ֑ךָ
וּלְאִמְרַ֥ת
צִדְקֶֽךָ׃
124. עֲשֵׂ֖ה
עִם־
עַבְדְּךָ֥
כְחַסְדֶּ֗ךָ
וְחֻקֶּ֥יךָ
לַמְּדֵֽנִי׃
125. עַבְדְּךָ־
אָ֥נִי
הֲבִינֵ֑נִי
וְ֝אֵדְעָ֗ה
עֵדֹתֶֽיךָ׃
126. עֵ֭ת
לַעֲשׂ֣וֹת
לַיהוָ֑ה
הֵ֝פֵ֗רוּ
תּוֹרָתֶֽךָ׃
127. עַל־
כֵּ֭ן
אָהַ֣בְתִּי
מִצְוֺתֶ֑יךָ
מִזָּהָ֥ב
וּמִפָּֽז׃
128. עַל־
כֵּ֤ן ׀
כָּל־
פִּקּ֣וּדֵי
כֹ֣ל
יִשָּׁ֑רְתִּי
כָּל־
אֹ֖רַח
שֶׁ֣קֶר
שָׂנֵֽאתִי׃
129. פְּלָא֥וֹת
עֵדְוֺתֶ֑יךָ
עַל־
כֵּ֝֗ן
נְצָרָ֥תַם
נַפְשִֽׁי׃
130. פֵּ֖תַח
דְּבָרֶ֥יךָ
יָאִ֗יר
מֵבִ֥ין
פְּתָיִֽים׃
131. פִּֽי־
פָ֭עַרְתִּי
וָאֶשְׁאָ֑פָה
כִּ֖י
לְמִצְוֺתֶ֣יךָ
יָאָֽבְתִּי׃
132. פְּנֵה־
אֵלַ֥י
וְחָנֵּ֑נִי
כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט
לְאֹהֲבֵ֥י
שְׁמֶֽךָ׃
133. פְּ֭עָמַי
הָכֵ֣ן
בְּאִמְרָתֶ֑ךָ
וְֽאַל־
תַּשְׁלֶט־
בִּ֥י
כָל־
אָֽוֶן׃
134. פְּ֭דֵנִי
מֵעֹ֣שֶׁק
אָדָ֑ם
וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
פִּקּוּדֶֽיךָ׃
135. פָּ֭נֶיךָ
הָאֵ֣ר
בְּעַבְדֶּ֑ךָ
וְ֝לַמְּדֵ֗נִי
אֶת־
חֻקֶּֽיךָ׃
136. פַּלְגֵי־
מַ֭יִם
יָרְד֣וּ
עֵינָ֑י
עַ֝֗ל
לֹא־
שָׁמְר֥וּ
תוֹרָתֶֽךָ׃
137. צַדִּ֣יק
אַתָּ֣ה
יְהוָ֑ה
וְ֝יָשָׁ֗ר
מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
138. צִ֭וִּיתָ
צֶ֣דֶק
עֵדֹתֶ֑יךָ
וֶֽאֱמוּנָ֥ה
מְאֹֽד׃
139. צִמְּתַ֥תְנִי
קִנְאָתִ֑י
כִּֽי־
שָׁכְח֖וּ
דְבָרֶ֣יךָ
צָרָֽי׃
140. צְרוּפָ֖ה
אִמְרָתְךָ֥
מְאֹ֗ד
וְֽעַבְדְּךָ֥
אֲהֵבָֽהּ׃
141. צָעִ֣יר
אָנֹכִ֣י
וְנִבְזֶ֑ה
פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
142. צִדְקָתְךָ֣
צֶ֣דֶק
לְעוֹלָ֑ם
וְֽתוֹרָתְךָ֥
אֱמֶֽת׃
143. צַר־
וּמָצ֥וֹק
מְצָא֑וּנִי
מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ
שַׁעֲשֻׁעָֽי׃
144. צֶ֖דֶק
עֵדְוֺתֶ֥יךָ
לְעוֹלָ֗ם
הֲבִינֵ֥נִי
וְאֶחְיֶֽה׃
145. קָרָ֣אתִי
בְכָל־
לֵ֭ב
עֲנֵ֥נִי
יְהוָ֗ה
חֻקֶּ֥יךָ
אֶצֹּֽרָה׃
146. קְרָאתִ֥יךָ
הוֹשִׁיעֵ֑נִי
וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
עֵדֹתֶֽיךָ׃
147. קִדַּ֣מְתִּי
בַ֭נֶּשֶׁף
וָאֲשַׁוֵּ֑עָה
לדבריך
לִדְבָרְךָ֥
יִחָֽלְתִּי׃
148. קִדְּמ֣וּ
עֵ֭ינַי
אַשְׁמֻר֑וֹת
לָ֝שִׂ֗יחַ
בְּאִמְרָתֶֽךָ׃
149. ק֭וֹלִי
שִׁמְעָ֣ה
כְחַסְדֶּ֑ךָ
יְ֝הוָ֗ה
כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ
חַיֵּֽנִי׃
150. קָ֭רְבוּ
רֹדְפֵ֣י
זִמָּ֑ה
מִתּוֹרָתְךָ֥
רָחָֽקוּ׃
151. קָר֣וֹב
אַתָּ֣ה
יְהוָ֑ה
וְֽכָל־
מִצְוֺתֶ֥יךָ
אֱמֶֽת׃
152. קֶ֣דֶם
יָ֭דַעְתִּי
מֵעֵדֹתֶ֑יךָ
כִּ֖י
לְעוֹלָ֣ם
יְסַדְתָּֽם׃
153. רְאֵֽה־
עָנְיִ֥י
וְחַלְּצֵ֑נִי
כִּי־
תֽ֝וֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
154. רִיבָ֣ה
רִ֭יבִי
וּגְאָלֵ֑נִי
לְאִמְרָתְךָ֥
חַיֵּֽנִי׃
155. רָח֣וֹק
מֵרְשָׁעִ֣ים
יְשׁוּעָ֑ה
כִּֽי־
חֻ֝קֶּיךָ
לֹ֣א
דָרָֽשׁוּ׃
156. רַחֲמֶ֖יךָ
רַבִּ֥ים ׀
יְהוָ֑ה
כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ
חַיֵּֽנִי׃
157. רַ֭בִּים
רֹדְפַ֣י
וְצָרָ֑י
מֵ֝עֵדְוֺתֶ֗יךָ
לֹ֣א
נָטִֽיתִי׃
158. רָאִ֣יתִי
בֹ֭גְדִים
וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה
אֲשֶׁ֥ר
אִ֝מְרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁמָֽרוּ׃
159. רְ֭אֵה
כִּי־
פִקּוּדֶ֣יךָ
אָהָ֑בְתִּי
יְ֝הוָ֗ה
כְּֽחַסְדְּךָ֥
חַיֵּֽנִי׃
160. רֹאשׁ־
דְּבָרְךָ֥
אֱמֶ֑ת
וּ֝לְעוֹלָ֗ם
כָּל־
מִשְׁפַּ֥ט
צִדְקֶֽךָ׃
161. שָׂ֭רִים
רְדָפ֣וּנִי
חִנָּ֑ם
ומדבריך
וּ֝מִדְּבָרְךָ֗
פָּחַ֥ד
לִבִּֽי׃
162. שָׂ֣שׂ
אָ֭נֹכִֽי
עַל־
אִמְרָתֶ֑ךָ
כְּ֝מוֹצֵ֗א
שָׁלָ֥ל
רָֽב׃
163. שֶׁ֣קֶר
שָׂ֭נֵאתִי
וַאֲתַעֵ֑בָה
תּוֹרָתְךָ֥
אָהָֽבְתִּי׃
164. שֶׁ֣בַע
בַּ֭יּוֹם
הִלַּלְתִּ֑יךָ
עַ֝֗ל
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
165. שָׁל֣וֹם
רָ֭ב
לְאֹהֲבֵ֣י
תוֹרָתֶ֑ךָ
וְאֵֽין־
לָ֥מוֹ
מִכְשֽׁוֹל׃
166. שִׂבַּ֣רְתִּי
לִֽישׁוּעָתְךָ֣
יְהוָ֑ה
וּֽמִצְוֺתֶ֥יךָ
עָשִֽׂיתִי׃
167. שָֽׁמְרָ֣ה
נַ֭פְשִׁי
עֵדֹתֶ֑יךָ
וָאֹהֲבֵ֥ם
מְאֹֽד׃
168. שָׁמַ֣רְתִּי
פִ֭קּוּדֶיךָ
וְעֵדֹתֶ֑יךָ
כִּ֖י
כָל־
דְּרָכַ֣י
נֶגְדֶּֽךָ׃
169. תִּקְרַ֤ב
רִנָּתִ֣י
לְפָנֶ֣יךָ
יְהוָ֑ה
כִּדְבָרְךָ֥
הֲבִינֵֽנִי׃
170. תָּב֣וֹא
תְחִנָּתִ֣י
לְפָנֶ֑יךָ
כְּ֝אִמְרָתְךָ֗
הַצִּילֵֽנִי׃
171. תַּבַּ֣עְנָה
שְׂפָתַ֣י
תְּהִלָּ֑ה
כִּ֖י
תְלַמְּדֵ֣נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
172. תַּ֣עַן
לְ֭שׁוֹנִי
אִמְרָתֶ֑ךָ
כִּ֖י
כָל־
מִצְוֺתֶ֣יךָ
צֶּֽדֶק׃
173. תְּהִֽי־
יָדְךָ֥
לְעָזְרֵ֑נִי
כִּ֖י
פִקּוּדֶ֣יךָ
בָחָֽרְתִּי׃
174. תָּאַ֣בְתִּי
לִֽישׁוּעָתְךָ֣
יְהוָ֑ה
וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗
שַׁעֲשֻׁעָֽי׃
175. תְּֽחִי־
נַ֭פְשִׁי
וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ
וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ
יַעֲזְרֻֽנִי׃
176. תָּעִ֗יתִי
כְּשֶׂ֣ה
אֹ֭בֵד
בַּקֵּ֣שׁ
עַבְדֶּ֑ךָ
כִּ֥י
מִ֝צְוֺתֶיךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃