Psalm 4 → 78
Reasoning: 6016 Output: 9401 Total: 15417
Argument
Here are ways to argue that Psalm 78 “follows on” from Psalm 4—formally, lexically, and thematically—so that the second can be read as an answer and expansion of the first. 1) Form and function - Both are public, didactic pieces with performance superscriptions: Ps 4 “lamnatsseah … b’neginot, mizmor leDavid” and Ps 78 “maskil le’Asaf.” That is, both are meant for communal instruction through liturgy/music, not merely private devotion. - Ps 4 is an individual exhortation-lament that directly instructs the audience (imperatives: “rigzu … al techeta’u … imru bilvavkhem … zivchu … u’vitchu,” 4:5–6). Ps 78 is the national, didactic amplification of that instruction (a “maskil” to teach the people and their children, 78:1–8). 2) A question in Psalm 4 is answered in Psalm 78 - Ps 4:7: “Rabbim omrim: mi-yar’enu tov? N’sa ‘aleinu or panekha YHWH.” The many ask “Who will show us good?” and the psalmist prays for the light of God’s face. - Ps 78 answers with a long catalogue of “good” God has shown—provision and guidance in the wilderness and beyond (78:12–29, 52–55): the sea split, guidance by light (78:14), water from rock (78:15–16), manna and quail (78:23–29), safe leading (78:53), conquest and planting (78:54–55). It even preserves the skeptics’ question in a new form: “Ha-yuchal El la’arokh shulchan bamidbar?” (78:19). Psalm 78 thus historicizes and responds to Psalm 4’s “Who will show us good?” by recounting how God has shown it repeatedly. 3) Rare or striking lexical links (strongest first) - לבטח “in safety/securely”: identical form in both psalms. • Ps 4:9 “Atah YHWH levadad, lavetach toshiveni.” • Ps 78:53 “Vayanchem lavetach.” This is a relatively uncommon adverb and appears in both at key climactic points about God-given security. - דגן “grain”: • Ps 4:8 “Me’et d’ganam v’tirosham rabu” (their grain and new wine abound). • Ps 78:24 “Ud’gan-shamayim natan lamo” (heaven’s grain = manna). The “who will show us good?” of Ps 4 (material abundance) is answered with the supreme “good” of divine provision (heaven’s grain) in Ps 78. - אור “light”: • Ps 4:7 “Or panekha” (light of Your face). • Ps 78:14 “Bekhol halayla b’or esh” (night guidance by the light of fire). The prayer for God’s light (4) meets its historical realization (78). - כזב “lie/falsehood” (rarer than “אמר/שמע”): • Ps 4:3 “Tevakshu kazav” (you seek falsehood). • Ps 78:36 “Uvilshonam yekazzebu lo” (they lie to Him). Same root; Ps 78 portrays at scale the deceit Ps 4 rebukes. - ישן “sleep”: • Ps 4:9 “Eshk’va va’ishan” (I will lie down and sleep). • Ps 78:65 “Vayikatz keyashen Adonai” (the Lord awoke as one asleep). Psalm 78 echoes the sleep motif, now applied metaphorically to God’s decisive reawakening to act. - לבב “heart”: • Ps 4:5 “Imru bilvavkhem …” (speak in your heart). • Ps 78:8, 37 “Dor lo hechin libbo … velibam lo nachon ‘immo.” Both focus on the moral state of the heart—inner integrity vs. waywardness. - חטא “sin”: • Ps 4:5 “Al techeta’u” (do not sin). • Ps 78:17, 32 “Vayosifu ‘od lachato lo … bechol zot chate’u ‘od.” Psalm 78 shows precisely the failure Psalm 4 warns against. 4) Thematic continuities - Trust vs. distrust: • Ps 4:6 “U’vitchu el YHWH” (trust in the Lord). • Ps 78:7, 22 “Veyasimū be’Elohim kislam … velo batu b’yeshu’ato” (place confidence in God; they did not trust His salvation). Psalm 78 dramatizes nationally the alternative to Ps 4’s command. - Right worship vs. empty/false pursuit: • Ps 4:6 “Zivchu zivchei-tzedek” (offer righteous sacrifices) vs. 4:3 “Te’ehavun rik … tevaksu kazav” (love vanity; seek lies). • Ps 78:58 “Vayach’isu-hu bevamotam … bifsileihem” (high places and idols). Psalm 78 shows the communal outcome of “loving vanity” and “seeking lies.” - Peace/safety and fearless rest: • Ps 4:9 “B’shalom yachdav eshk’va ve’ishan … lavetach toshiveni.” • Ps 78:53 “Vayanchem lavetach velo pachadu” (He led them securely; they did not fear). Same safety motif, individual (Ps 4) to communal (Ps 78). - Remembrance vs. forgetfulness: • Ps 4 hinges on calling on God rightly in distress and aligning the heart. • Ps 78 is built on “remember/not forget” (78:7, 11, 42) as the communal psychology behind trust or apostasy—exactly what Ps 4 seeks to cultivate at the personal level. 5) Rhetorical shape: exhortation → instruction by narrative - Ps 4 gives succinct, imperative counsel for the “sons of man”: stop loving emptiness, be silent on your bed, sacrifice rightly, trust, seek the light of God’s face, sleep in peace. - Ps 78 then functions as the catechetical content that such counsel needs: it teaches the next generation (78:1–8) the concrete reasons to trust (wilderness wonders, provision, protection), the dangers of apostasy (78:17–41, 56–64), and God’s merciful governance culminating in David (78:65–72). In other words, Ps 78 supplies the historical memory that answers Ps 4’s pastoral problem. 6) Selection/setting apart - Ps 4:4 “Hiflah YHWH hasid lo” (YHWH has set apart the faithful one for himself). - Ps 78 climaxes with divine choosing: Judah, Zion, and David (78:68–72). While the roots differ (פלה vs בחר), the idea of God’s discriminating choice moves from the individual “hasid” (Ps 4) to the corporate and royal (Ps 78). 7) Life-setting continuity - Evening trust (lying down in peace, Ps 4:9) pairs with the wilderness night-guidance by light (Ps 78:14), and with day-by-day provision of bread (manna) and, ultimately, settled security in the land (78:54–55). This maps a typical Israelite faith arc: personal piety at night → collective memory of God’s night-time faithfulness in history → present communal instruction. Summary claim - Read this way, Psalm 78 can be taken as a didactic, narrative answer to Psalm 4’s pastoral questions and commands. The rare shared lexeme לבטח, the shared “grain”/provision vocabulary, the light motif, the sleep/safety imagery, and the falsehood/trust polarity all tighten the linkage. Psalm 4 poses the existential problem (“Who will show us good?”; how to trust and sleep in peace); Psalm 78 supplies the historical catechesis that justifies such trust and exposes the folly of the alternative.
Evaluation
Score: 6.0
Evaluated at: 2025-11-10T04:01:37 (UTC)
Evaluator model: gpt-5
Evaluator version: v2
Reasoning: 3136 Output: 10223 Total: 13359
Checklist
- Has verse refs: Yes
- Factual error detected: No
- Only generic motifs: No
- Counterargument considered: No
- LXX/MT numbering acknowledged: No
Vocabulary specificity: 4.0 / 10
Multiple accurate verse-level links (לבטח; דגן; light; sleep; כזב) and a plausible Q→A rationale, but motifs are common across Psalms; no structural/editorial marker or counterargument handling. Moderate evidence; no caps triggered.
Prompt
Consider Psalm 4 and Psalm 78 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 78 logically follows on from Psalm 4? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.
Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.
Psalm 4:
Psalm 4
1. לַמְנַצֵּ֥חַ
בִּנְגִינ֗וֹת
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד׃
2. בְּקָרְאִ֡י
עֲנֵ֤נִי ׀
אֱלֹ֘הֵ֤י
צִדְקִ֗י
בַּ֭צָּר
הִרְחַ֣בְתָּ
לִּ֑י
חָ֝נֵּ֗נִי
וּשְׁמַ֥ע
תְּפִלָּתִֽי׃
3. בְּנֵ֥י
אִ֡ישׁ
עַד־
מֶ֬ה
כְבוֹדִ֣י
לִ֭כְלִמָּה
תֶּאֱהָב֣וּן
רִ֑יק
תְּבַקְשׁ֖וּ
כָזָ֣ב
סֶֽלָה׃
4. וּדְע֗וּ
כִּֽי־
הִפְלָ֣ה
יְ֭הוָה
חָסִ֣יד
ל֑וֹ
יְהוָ֥ה
יִ֝שְׁמַ֗ע
בְּקָרְאִ֥י
אֵלָֽיו׃
5. רִגְז֗וּ
וְֽאַל־
תֶּ֫חֱטָ֥אוּ
אִמְר֣וּ
בִ֭לְבַבְכֶם
עַֽל־
מִשְׁכַּבְכֶ֗ם
וְדֹ֣מּוּ
סֶֽלָה׃
6. זִבְח֥וּ
זִבְחֵי־
צֶ֑דֶק
וּ֝בִטְח֗וּ
אֶל־
יְהוָֽה׃
7. רַבִּ֥ים
אֹמְרִים֮
מִֽי־
יַרְאֵ֢נ֫וּ
ט֥וֹב
נְֽסָה־
עָ֭לֵינוּ
א֨וֹר
פָּנֶ֬יךָ
יְהוָֽה׃
8. נָתַ֣תָּה
שִׂמְחָ֣ה
בְלִבִּ֑י
מֵעֵ֬ת
דְּגָנָ֖ם
וְתִֽירוֹשָׁ֣ם
רָֽבּוּ׃
9. בְּשָׁל֣וֹם
יַחְדָּו֮
אֶשְׁכְּבָ֢ה
וְאִ֫ישָׁ֥ן
כִּֽי־
אַתָּ֣ה
יְהוָ֣ה
לְבָדָ֑ד
לָ֝בֶ֗טַח
תּוֹשִׁיבֵֽנִי׃
Psalm 78:
Psalm 78
1. מַשְׂכִּ֗יל
לְאָ֫סָ֥ף
הַאֲזִ֣ינָה
עַ֭מִּי
תּוֹרָתִ֑י
הַטּ֥וּ
אָ֝זְנְכֶ֗ם
לְאִמְרֵי
פִֽי׃
2. אֶפְתְּחָ֣ה
בְמָשָׁ֣ל
פִּ֑י
אַבִּ֥יעָה
חִ֝יד֗וֹת
מִנִּי־
קֶֽדֶם׃
3. אֲשֶׁ֣ר
שָׁ֭מַעְנוּ
וַנֵּדָעֵ֑ם
וַ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ
סִפְּרוּ־
לָֽנוּ׃
4. לֹ֤א
נְכַחֵ֨ד ׀
מִבְּנֵיהֶ֗ם
לְד֥וֹר
אַחֲר֗וֹן
מְֽ֭סַפְּרִים
תְּהִלּ֣וֹת
יְהוָ֑ה
וֶעֱזוּז֥וֹ
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
אֲשֶׁ֣ר
עָשָֽׂה׃
5. וַיָּ֤קֶם
עֵד֨וּת ׀
בְּֽיַעֲקֹ֗ב
וְתוֹרָה֮
שָׂ֤ם
בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל
אֲשֶׁ֣ר
צִ֭וָּה
אֶת־
אֲבוֹתֵ֑ינוּ
לְ֝הוֹדִיעָ֗ם
לִבְנֵיהֶֽם׃
6. לְמַ֤עַן
יֵדְע֨וּ ׀
דּ֣וֹר
אַ֭חֲרוֹן
בָּנִ֣ים
יִוָּלֵ֑דוּ
יָ֝קֻ֗מוּ
וִֽיסַפְּר֥וּ
לִבְנֵיהֶֽם׃
7. וְיָשִׂ֥ימוּ
בֵֽאלֹהִ֗ים
כִּ֫סְלָ֥ם
וְלֹ֣א
יִ֭שְׁכְּחוּ
מַֽעַלְלֵי
אֵ֑ל
וּמִצְוֺתָ֥יו
יִנְצֹֽרוּ׃
8. וְלֹ֤א
יִהְי֨וּ ׀
כַּאֲבוֹתָ֗ם
דּוֹר֮
סוֹרֵ֢ר
וּמֹ֫רֶ֥ה
דּ֭וֹר
לֹא־
הֵכִ֣ין
לִבּ֑וֹ
וְלֹא־
נֶאֶמְנָ֖ה
אֶת־
אֵ֣ל
רוּחֽוֹ׃
9. בְּֽנֵי־
אֶפְרַ֗יִם
נוֹשְׁקֵ֥י
רוֹמֵי־
קָ֑שֶׁת
הָ֝פְכ֗וּ
בְּי֣וֹם
קְרָֽב׃
10. לֹ֣א
שָׁ֭מְרוּ
בְּרִ֣ית
אֱלֹהִ֑ים
וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ
מֵאֲנ֥וּ
לָלֶֽכֶת׃
11. וַיִּשְׁכְּח֥וּ
עֲלִילוֹתָ֑יו
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
אֲשֶׁ֣ר
הֶרְאָֽם׃
12. נֶ֣גֶד
אֲ֭בוֹתָם
עָ֣שָׂה
פֶ֑לֶא
בְּאֶ֖רֶץ
מִצְרַ֣יִם
שְׂדֵה־
צֹֽעַן׃
13. בָּ֣קַע
יָ֭ם
וַיַּֽעֲבִירֵ֑ם
וַֽיַּצֶּב־
מַ֥יִם
כְּמוֹ־
נֵcד׃
14. וַיַּנְחֵ֣ם
בֶּעָנָ֣ן
יוֹמָ֑ם
וְכָל־
הַ֝לַּ֗יְלָה
בְּא֣וֹר
אֵֽשׁ׃
15. יְבַקַּ֣ע
צֻ֭רִים
בַּמִּדְבָּ֑ר
וַ֝יַּ֗שְׁקְ
כִּתְהֹמ֥וֹת
רַבָּֽה׃
16. וַיּוֹצִ֣א
נוֹזְלִ֣ים
מִסָּ֑לַע
וַיּ֖וֹרֶד
כַּנְּהָר֣וֹת
מָֽיִם׃
17. וַיּוֹסִ֣יפוּ
ע֖dוֹד
לַחֲטֹא־
ל֑וֹ
לַֽמְר֥וֹת
עֶ֝לְי֗וֹן
בַּצִּיָּֽה׃
18. וַיְנַסּוּ־
אֵ֥ל
בִּלְבָבָ֑ם
לִֽשְׁאָל־
אֹ֥כֶל
לְנַפְשָֽׁם׃
19. וַֽיְדַבְּר֗וּ
בֵּֽאלֹ֫הִ֥ים
אָ֭מְרוּ
הֲי֣וּכַל
אֵ֑ל
לַעֲרֹ֥ךְ
שֻׁ֝לְחָ֗ן
בַּמִּדְבָּֽר׃
20. הֵ֤ן
הִכָּה־
צ֨וּר ׀
וַיָּז֣וּבוּ
מַיִם֮
וּנְחָלִ֢ים
יִ֫שְׁטֹ֥פוּ
הֲגַם־
לֶ֭חֶם
י֣וּכַל
תֵּ֑ת
אִם־
יָכִ֖ין
שְׁאֵ֣ר
לְעַמּֽוֹ׃
21. לָכֵ֤ן ׀
שָׁמַ֥ע
יְהוָ֗ה
וַֽיִּתְעַבָּ֥ר
וְ֭אֵשׁ
נִשְּׂקָ֣ה
בְיַעֲקֹ֑ב
וְגַם־
אַ֝֗ף
עָלָ֥ה
בְיִשְׂרָאֵֽל׃
22. כִּ֤י
לֹ֣א
הֶ֭אֱמִינוּ
בֵּאלֹהִ֑ים
וְלֹ֥א
בָ֝טְח֗וּ
בִּֽישׁוּעָתֽוֹ׃
23. וַיְצַ֣ו
שְׁחָקִ֣ים
מִמָּ֑עַל
וְדַלְתֵ֖י
שָׁמַ֣יִם
פָּתָֽח׃
24. וַיַּמְטֵ֬ר
עֲלֵיהֶ֣ם
מָ֣ן
לֶאֱכֹ֑ל
וּדְגַן־
שָׁ֝מַ֗יִם
נָ֣תַן
לָֽמוֹ׃
25. לֶ֣חֶם
אַ֭בִּירִים
אָ֣כַל
אִ֑ישׁ
צֵידָ֬ה
שָׁלַ֖ח
לָהֶ֣ם
לָשֹֽׂבַע׃
26. יַסַּ֣ע
קָ֭דִים
בַּשָּׁמָ֑יִם
וַיְנַהֵ֖ג
בְּעֻזּ֣וֹ
תֵימָֽן׃
27. וַיַּמְטֵ֬ר
עֲלֵיהֶ֣ם
כֶּעָפָ֣ר
שְׁאֵ֑ר
וּֽכְח֥וֹל
יַ֝מִּ֗ים
ע֣וֹף
כָּנָֽף׃
28. וַ֭יַּפֵּל
בְּקֶ֣רֶב
מַחֲנֵ֑הוּ
סָ֝בִ֗יב
לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃
29. וַיֹּאכְל֣וּ
וַיִּשְׂבְּע֣וּ
מְאֹ֑ד
וְ֝תַֽאֲוָתָ֗ם
יָבִ֥א
לָהֶֽם׃
30. לֹא־
זָ֥רוּ
מִתַּאֲוָתָ֑ם
ע֝֗וֹד
אָכְלָ֥ם
בְּפִיהֶֽם׃
31. וְאַ֤ף
אֱלֹהִ֨ים ׀
עָ֘לָ֤ה
בָהֶ֗ם
וַֽ֭יַּהֲרֹג
בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם
וּבַחוּרֵ֖י
יִשְׂרָאֵ֣ל
הִכְרִֽיעַ׃
32. בְּכָל־
זֹ֥את
חָֽטְאוּ־
ע֑וֹד
וְלֹֽא־
הֶ֝אֱמִ֗ינוּ
בְּנִפְלְאוֹתָֽיו׃
33. וַיְכַל־
בַּהֶ֥בֶל
יְמֵיהֶ֑ם
וּ֝שְׁנוֹתָ֗ם
בַּבֶּהָלָֽה׃
34. אִם־
הֲרָגָ֥ם
וּדְרָשׁ֑וּהוּ
וְ֝שָׁ֗בוּ
וְשִֽׁחֲרוּ־
אֵֽל׃
35. וַֽ֭יִּזְכְּרוּ
כִּֽי־
אֱלֹהִ֣ים
צוּרָ֑ם
וְאֵ֥ל
עֶ֝לְיוֹן
גֹּאֲלָֽם׃
36. וַיְפַתּ֥וּהוּ
בְּפִיהֶ֑ם
וּ֝בִלְשׁוֹנָ֗ם
יְכַזְּבוּ־
לֽוֹ׃
37. וְ֭לִבָּם
לֹא־
נָכ֣וֹן
עִמּ֑וֹ
וְלֹ֥א
נֶ֝אֶמְנ֗וּ
בִּבְרִיתֽוֹ׃
38. וְה֤וּא
רַח֨וּם ׀
יְכַפֵּ֥ר
עָוֺן֮
וְֽלֹא־
יַ֫שְׁחִ֥ית
וְ֭הִרְבָּה
לְהָשִׁ֣יב
אַפּ֑וֹ
וְלֹֽא־
יָ֝עִיר
כָּל־
חֲמָתֽוֹ׃
39. וַ֭יִּזְכֹּר
כִּי־
בָשָׂ֣ר
הֵ֑מָּה
ר֥וּחַ
ה֝וֹלֵ֗ךְ
וְלֹ֣א
יָשֽׁוּב׃
40. כַּ֭מָּה
יַמְר֣וּהוּ
בַמִּדְבָּ֑ר
יַ֝עֲצִיב֗וּהוּ
בִּֽישִׁימֽוֹן׃
41. וַיָּשׁ֣וּבוּ
וַיְנַסּ֣וּ
אֵ֑ל
וּקְד֖וֹשׁ
יִשְׂרָאֵ֣ל
הִתְווּ׃
42. לֹא־
זָכְר֥וּ
אֶת־
יָד֑וֹ
י֝֗וֹם
אֲֽשֶׁר־
פָּדָ֥ם
מִנִּי־
צָֽר׃
43. אֲשֶׁר־
שָׂ֣ם
בְּ֭מִצְרַיִם
אֹֽתוֹתָ֑יו
וּ֝מוֹפְתָ֗יו
בִּשְׂדֵה־
צֹֽעַן׃
44. וַיַּהֲפֹ֣ךְ
לְ֭דָם
יְאֹרֵיהֶ֑ם
וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם
בַּל־
יִשְׁתָּיֽוּן׃
45. יְשַׁלַּ֬ח
בָּהֶ֣ם
עָ֭רֹב
וַיֹּאכְלֵ֑ם
וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ
וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃
46. וַיִּתֵּ֣ן
לֶחָסִ֣יל
יְבוּלָ֑ם
וִֽ֝יגִיעָ֗ם
לָאַרְבֶּֽה׃
47. יַהֲרֹ֣ג
בַּבָּרָ֣ד
גַּפְנָ֑ם
וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם
בַּֽחֲנָמַֽל׃
48. וַיַּסְגֵּ֣ר
לַבָּרָ֣ד
בְּעִירָ֑ם
וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם
לָרְשָׁפִֽים׃
49. יְשַׁלַּח־
בָּ֨ם ׀
חֲר֬וֹן
אַפּ֗וֹ
עֶבְרָ֣ה
וָזַ֣עַם
וְצָרָ֑ה
מִ֝שְׁלַ֗חַת
מַלְאֲכֵ֥י
רָעִֽים׃
50. יְפַלֵּ֥ס
נָתִ֗יב
לְאַ֫פּ֥וֹ
לֹא־
חָשַׂ֣ךְ
מִמָּ֣וֶת
נַפְשָׁ֑ם
וְ֝חַיָּתָ֗ם
לַדֶּ֥בֶר
הִסְגִּֽיר׃
51. וַיַּ֣ךְ
כָּל־
בְּכ֣וֹר
בְּמִצְרָ֑יִם
רֵאשִׁ֥ית
א֝וֹנִ֗ים
בְּאָהֳלֵי־
חָֽם׃
52. וַיַּסַּ֣ע
כַּצֹּ֣אן
עַמּ֑וֹ
וַֽיְנַהֲגֵ֥ם
כַּ֝עֵ֗דֶר
בַּמִּדְבָּֽר׃
53. וַיַּנְחֵ֣ם
לָ֭בֶטַח
וְלֹ֣א
פָחָ֑דוּ
וְאֶת־
א֝וֹיְבֵיהֶ֗ם
כִּסָּ֥ה
הַיָּֽם׃
54. וַ֭יְבִיאֵם
אֶל־
גְּב֣וּל
קָדְשׁ֑וֹ
הַר־
זֶ֝֗ה
קָנְתָ֥ה
יְמִינֽוֹ׃
55. וַיְגָ֤רֶשׁ
מִפְּנֵיהֶ֨ם ׀
גּוֹיִ֗ם
וַֽ֭יַּפִּילֵם
בְּחֶ֣בֶל
נַחֲלָ֑ה
וַיַּשְׁכֵּ֥ן
בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם
שִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל׃
56. וַיְנַסּ֣וּ
וַ֭יַּמְרוּ
אֶת־
אֱלֹהִ֣ים
עֶלְי֑וֹן
וְ֝עֵדוֹתָ֗יו
לֹ֣א
שָׁמָֽרוּ׃
57. וַיִּסֹּ֣גוּ
וַֽ֭יִּבְגְּדוּ
כַּאֲבוֹתָ֑ם
נֶ֝הְפְּכ֗וּ
כְּקֶ֣שֶׁת
רְמִיָּֽה׃
58. וַיַּכְעִיס֥וּהוּ
בְּבָמוֹתָ֑ם
וּ֝בִפְסִילֵיהֶ֗ם
יַקְנִיאֽוּהוּ׃
59. שָׁמַ֣ע
אֱ֭לֹהִים
וַֽיִּתְעַבָּ֑ר
וַיִּמְאַ֥ס
מְ֝אֹ֗ד
בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
60. וַ֭יִּטֹּשׁ
מִשְׁכַּ֣ן
שִׁל֑וֹ
אֹ֝֗הֶל
שִׁכֵּ֥ן
בָּאָדָֽם׃
61. וַיִּתֵּ֣ן
לַשְּׁבִ֣י
עֻזּ֑וֹ
וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ
בְיַד־
צָֽר׃
62. וַיַּסְגֵּ֣ר
לַחֶ֣רֶב
עַמּ֑וֹ
וּ֝בְנַחֲלָת֗וֹ
הִתְעַבָּֽר׃
63. בַּחוּרָ֥יו
אָֽכְלָה־
אֵ֑שׁ
וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו
לֹ֣א
הוּלָּֽלוּ׃
64. כֹּ֭הֲנָיו
בַּחֶ֣רֶב
נָפָ֑לוּ
וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו
לֹ֣א
תִבְכֶּֽינָה׃
65. וַיִּקַ֖ץ
כְּיָשֵׁ֥ן ׀
אֲדֹנָ֑י
כְּ֝גִבּ֗וֹר
מִתְרוֹנֵ֥ן
מִיָּֽיִן׃
66. וַיַּךְ־
צָרָ֥יו
אָח֑וֹר
חֶרְפַּ֥ת
ע֝וֹלָ֗ם
נָ֣תַן
לָֽמוֹ׃
67. וַ֭יִּמְאַס
בְּאֹ֣הֶל
יוֹסֵ֑ף
וּֽבְשֵׁ֥בֶט
אֶ֝פְרַ֗יִם
לֹ֣א
בָחָֽר׃
68. וַ֭יִּבְחַר
אֶת־
שֵׁ֣בֶט
יְהוּדָ֑ה
אֶֽת־
הַ֥ר
צִ֝יּ֗וֹן
אֲשֶׁ֣ר
אָהֵֽב׃
69. וַיִּ֣בֶן
כְּמוֹ־
רָ֭מִים
מִקְדָּשׁ֑וֹ
כְּ֝אֶ֗רֶץ
יְסָדָ֥הּ
לְעוֹלָֽם׃
70. וַ֭יִּבְחַר
בְּדָוִ֣ד
עַבְדּ֑וֹ
וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ
מִֽמִּכְלְאֹ֥ת
צֹֽאן׃
71. מֵאַחַ֥ר
עָל֗וֹת
הֱבִ֫יא֥וֹ
לִ֭רְעוֹת
בְּיַעֲקֹ֣ב
עַמּ֑וֹ
וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל
נַחֲלָתֽוֹ׃
72. וַ֭יִּרְעֵם
כְּתֹ֣ם
לְבָב֑וֹ
וּבִתְבוּנ֖וֹת
כַּפָּ֣יו
יַנְחֵֽם׃