Psalm 5 → 78

Reasoning: 9152 Output: 10096 Total: 19248

Argument

Here are converging arguments (textual, stylistic, lexical, and historical) that make Psalm 78 read like a deliberate follow‑on to Psalm 5.

A. Framing and rhetoric: both psalms open on the same sound-verb complex and pivot from “hear” to “speak”
- Identical opening imperative: האזינה. Ps 5:2 “אמרי האזינה יהוה”; Ps 78:1 “האזינה עמי תורתי.” The exact form האזינה is not the most common way to open a psalm; its duplication at the head of both poems is a strong link.
- Same “words of my mouth” lexeme: אמרי. Ps 5:2 “אמרי”; Ps 78:1 “לאמרי פי.” Same noun and number; this is a rare enough collocation to be probative.
- The “hearing” cluster runs through both: Ps 5 has האזינה, הקשיבה, תשמע; Ps 78: האזינה, הטו אזניכם, שָׁמַעְנוּ, לֹא שָׁמְרוּ. Both frame the piece around who listens and who refuses to listen.
- Mouth–tongue–speech theme: Ps 5 foregrounds mouth/tongue as moral markers (“אין בפיהו נכונה… לשונם יחליקון,” “דוברי כזב”); Ps 78 does the same (“ויפתוהו בפיהם… בלשונם יכזבו,” 78:36). The shared root כזב (lie) and the shared lexeme לשון (tongue) are direct, not just thematic, overlaps.

B. “Guide me” in Ps 5 is “He led them” in Ps 78
- Same root נחה. Ps 5:9 “נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ… הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ.” Ps 78 repeatedly answers with historical exempla of divine leading: 78:14 “וַיַּנְחֵם”; 78:53 “וַיַּנְחֵם לָבֶטַח”; 78:72 “יַנְחֵם.” Psalm 78 reads like God’s long answer to the petition of Psalm 5—guidance given across Israel’s story.
- Path-straightening imagery: Ps 5:9 “הַיְשַׁר… דַּרְכֶּךָ”; Ps 78:50 “יְפַלֵּס נָתִיב” (He leveled a path). Different roots (ישר vs פלס), same semantic field of divinely straightened/cleared ways.

C. The same rare or weighty lexemes on rebellion and deceit
- מרה “to rebel”: identical form and idea. Ps 5:11 “כִּי־מָרוּ בָךְ”; Ps 78:17 “לַמְרוֹת עֶלְיוֹן,” 78:56 “וַיְנַסּוּ וַיַּמְרוּ…”
- כזב “lie”: Ps 5:7 “דֹּבְרֵי כָזָב”; Ps 78:36 “יְכַזְּבוּ־לוֹ.”
- כון “be firm/established”: Ps 5:10 “אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה” (no “steadfastness” in his mouth); Ps 78:8 “דּוֹר לֹא־הֵכִין לִבּוֹ” (a heart not “set/established”). Same root, transferred from mouth (Ps 5) to heart (Ps 78), but the same charge of inner untrustworthiness.

D. A striking “arrange” echo that moves from prayer to provision
- ערך (to arrange): Ps 5:4 “בֹּקֶר אֶעֱרָךְ־לְךָ” (I will set in order/arrange [my prayer/offering] for you). Ps 78:19 “הֲי֣וּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר?” (Can God arrange a table in the wilderness?). The same root ties the worshipper’s “arranged” morning offering (a cultic nuance of ערך) to God’s “arranged” table of manna/quail. Psalm 78 thus unfolds the divine response to the “morning arranging” of Psalm 5 with God’s own arranging of sustenance and salvation.

E. From the house/temple of God in Ps 5 to God’s chosen sanctuary and David in Ps 78
- Ps 5:8 “אַבּוֹא בֵיתֶךָ… אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל־הֵיכַל־קָדְשֶׁךָ.” This temple-oriented devotion is historically expanded in Ps 78’s conclusion: God chooses Zion and builds his “מקדש” (78:69), and then chooses David (78:70–72). Psalm 78 closes by placing the worship of Psalm 5 within its ultimate institutional setting (Zion, Davidic rule), as if giving the macro-historical frame for Psalm 5’s micro-devotion.
- The superscriptions themselves are complementary performance cues (Ps 5: “למנצח… על הנחילות”; Ps 78: “משכיל לאסף”), reinforcing a liturgical continuum—personal prayer song followed by corporate instructional song.

F. The “protect/cover/surround” motif
- Ps 5 promises protection to the faithful: “ותסך עלימו… כצנה רצון תעטרנו” (5:12–13). Psalm 78 narrates that protection historically in Exodus language: the cloud by day and fire by night (78:14), safe leading (78:53), and the sea covering enemies (כִסָּה הַיָּם, 78:53). Different verbs (סכך/עטר vs כסה/נחה), but the imagery of divine encirclement and shielding is sustained and concretized.

G. Praise/joy lexeme link
- Ps 5:12 “יְרַנֵּנוּ” (they will shout/sing for joy); Ps 78:65 “מִתְרוֹנֵן” (exulting/shouting). Same root רנן, uncommon enough to be noticed, and it marks both psalms with a “ringing” response to God’s action.

H. The moral profile of the wicked across both psalms is the same—and Psalm 78 historicizes it
- Ps 5’s wicked are deceitful, bloodthirsty, and rebellious; their inside is “הַוּוֹת,” their throat “קֶבֶר פָּתוּחַ,” and they “מָרוּ בָךְ.” Psalm 78 takes that profile and maps it onto Israel’s wilderness and land history: repeated מרידה, lying with the mouth/tongue, refusal to walk in his torah (78:10), forgetfulness of wonders (78:11), and consequent judgment. Psalm 78 thus reads as the long catalogue of exactly the sort of behavior Psalm 5 asks God to judge.

I. Cultic and daily-life sequencing familiar to ancient Israel
- Psalm 5’s “בֹּקֶר… אֶעֱרָךְ־לְךָ” evokes the morning tamid and the worshipper arranging prayer/offerings at daybreak. Psalm 78 then functions as “torah” (78:1–7)—public catechesis—after the personal offering: first the individual morning devotion, then the community’s instruction in its founding story and obligations.
- Where Ps 5 seeks guidance “לְמַעַן שׁוֹרְרַי” in the face of hostile watchers/adversaries, Ps 78 shows God guiding the nation through adversities (Egypt, wilderness, enemies), culminating in the secure structures of sanctuary and throne.

Why this matters for “logical sequence”
- Lexically: identical forms like האזינה, אמרי; identical roots like נחה, מרה, כזב, רנן; and a pointed echo in ערך make it plausible that Psalm 78 is deliberately speaking into the vocabulary of Psalm 5.
- Formally: Psalm 5 is an individual morning plea for guidance and protection; Psalm 78 is a communal didactic homily that demonstrates, by Israel’s story, how God guides and protects—and what happens when people lie and rebel as described in Psalm 5.
- Theologically and historically: Psalm 5’s temple-oriented devotion anticipates Psalm 78’s climax in Zion’s sanctuary and David’s shepherding. The individual Davidic prayer (Ps 5) finds its corporate-historical answer in the Asaphite teaching that ends with God’s choosing David to “shepherd… and guide” (רעה… ינחם, 78:71–72)—exactly the verbs Psalm 5 asked God to enact.

In short: Psalm 78 reads like a large-scale, narrative answer to Psalm 5’s small-scale petition. The same diction, the same moral contrasts, the same plea for guidance answered with historical leading, and the same temple/Davidic orientation all make it reasonable to claim that Psalm 78 can be read as logically following Psalm 5.

Evaluation

Score: 6.0

Evaluated at: 2025-11-15T03:35:39 (UTC)

Evaluator model: gpt-5

Evaluator version: v2

Reasoning: 3968 Output: 10922 Total: 14890

Vocabulary specificity: 4.0 / 10

Multiple precise overlaps (האזינה, אמרי, נחה, ערך, מרה/כזב) with coherent ‘guidance answered’ rationale. Yet lexemes are common across Psalms; no structural/editorial marker; distant placement; counterpoints unaddressed. Solid but not decisive.

Prompt

Consider Psalm 5 and Psalm 78 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 78 logically follows on from Psalm 5? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.

Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.

Psalm 5:
Psalm 5
1. לַמְנַצֵּ֥חַ
        אֶֽל־
        הַנְּחִיל֗וֹת
        מִזְמ֥וֹר
        לְדָוִֽד׃
2. אֲמָרַ֖י
        הַאֲזִ֥ינָה ׀
        יְהוָ֗ה
        בִּ֣ינָה
        הֲגִֽיגִי׃
3. הַקְשִׁ֤יבָה ׀
        לְק֬וֹל
        שַׁוְעִ֗י
        מַלְכִּ֥י
        וֵאלֹהָ֑י
        כִּֽי־
        אֵ֝לֶ֗יךָ
        אֶתְפַּלָּֽל׃
4. יְֽהוָ֗ה
        בֹּ֭קֶר
        תִּשְׁמַ֣ע
        קוֹלִ֑י
        בֹּ֥קֶר
        אֶֽעֱרָךְ־
        לְ֝ךָ֗
        וַאֲצַפֶּֽה׃
5. כִּ֤י ׀
        לֹ֤א
        אֵֽל־
        חָפֵ֘ץ
        רֶ֥שַׁע ׀
        אָ֑תָּה
        לֹ֖א
        יְגֻרְךָ֣
        רָֽע׃
6. לֹֽא־
        יִתְיַצְּב֣וּ
        הֽ֭וֹלְלִים
        לְנֶ֣גֶד
        עֵינֶ֑יךָ
        שָׂ֝נֵ֗אתָ
        כָּל־
        פֹּ֥עֲלֵי
        אָֽוֶן׃
7. תְּאַבֵּד֮
        דֹּבְרֵ֢י
        כָ֫זָ֥ב
        אִישׁ־
        דָּמִ֥ים
        וּמִרְמָ֗ה
        יְתָ֘עֵ֥ב ׀
        יְהוָֽה׃
8. וַאֲנִ֗י
        בְּרֹ֣ב
        חַ֭סְדְּךָ
        אָב֣וֹא
        בֵיתֶ֑ךָ
        אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה
        אֶל־
        הֵֽיכַל־
        קָ֝דְשְׁךָ֗
        בְּיִרְאָתֶֽךָ׃
9. יְהוָ֤ה ׀
        נְחֵ֬נִי
        בְצִדְקָתֶ֗ךָ
        לְמַ֥עַן
        שׁוֹרְרָ֑י
        הושר
        הַיְשַׁ֖ר
        לְפָנַ֣י
        דַּרְכֶּֽךָ׃
10. כִּ֤י
        אֵ֪ין
        בְּפִ֡יהוּ
        נְכוֹנָה֮
        קִרְבָּ֢ם
        הַ֫וּ֥וֹת
        קֶֽבֶר־
        פָּת֥וּחַ
        גְּרוֹנָ֑ם
        לְ֝שׁוֹנָ֗ם
        יַחֲלִֽיקוּן׃
11. הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀
        אֱ‍ֽלֹהִ֗ים
        יִפְּלוּ֮
        מִֽמֹּעֲצ֢וֹתֵ֫יהֶ֥ם
        בְּרֹ֣ב
        פִּ֭שְׁעֵיהֶם
        הַדִּיחֵ֑מוֹ
        כִּי־
        מָ֥רוּ
        בָֽךְ׃
12. וְיִשְׂמְח֨וּ
        כָל־
        ח֪וֹסֵי
        בָ֡ךְ
        לְעוֹלָ֣ם
        יְ֭רַנֵּנוּ
        וְתָסֵ֣ךְ
        עָלֵ֑ימוֹ
        וְֽיַעְלְצ֥וּ
        בְ֝ךָ֗
        אֹהֲבֵ֥י
        שְׁמֶֽךָ׃
13. כִּֽי־
        אַתָּה֮
        תְּבָרֵ֢ךְ
        צַ֫דִּ֥יק
        יְהוָ֑ה
        כַּ֝צִּנָּ֗ה
        רָצ֥וֹן
        תַּעְטְרֶֽנּוּ׃

Psalm 78:
Psalm 78
1. מַשְׂכִּ֗יל
        לְאָ֫סָ֥ף
        הַאֲזִ֣ינָה
        עַ֭מִּי
        תּוֹרָתִ֑י
        הַטּ֥וּ
        אָ֝זְנְכֶ֗ם
        לְאִמְרֵי
        פִֽי׃
2. אֶפְתְּחָ֣ה
        בְמָשָׁ֣ל
        פִּ֑י
        אַבִּ֥יעָה
        חִ֝יד֗וֹת
        מִנִּי־
        קֶֽדֶם׃
3. אֲשֶׁ֣ר
        שָׁ֭מַעְנוּ
        וַנֵּדָעֵ֑ם
        וַ֝אֲבוֹתֵ֗ינוּ
        סִפְּרוּ־
        לָֽנוּ׃
4. לֹ֤א
        נְכַחֵ֨ד ׀
        מִבְּנֵיהֶ֗ם
        לְד֥וֹר
        אַחֲר֗וֹן
        מְֽ֭סַפְּרִים
        תְּהִלּ֣וֹת
        יְהוָ֑ה
        וֶעֱזוּז֥וֹ
        וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
        אֲשֶׁ֣ר
        עָשָֽׂה׃
5. וַיָּ֤קֶם
        עֵד֨וּת ׀
        בְּֽיַעֲקֹ֗ב
        וְתוֹרָה֮
        שָׂ֤ם
        בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל
        אֲשֶׁ֣ר
        צִ֭וָּה
        אֶת־
        אֲבוֹתֵ֑ינוּ
        לְ֝הוֹדִיעָ֗ם
        לִבְנֵיהֶֽם׃
6. לְמַ֤עַן
        יֵדְע֨וּ ׀
        דּ֣וֹר
        אַ֭חֲרוֹן
        בָּנִ֣ים
        יִוָּלֵ֑דוּ
        יָ֝קֻ֗מוּ
        וִֽיסַפְּר֥וּ
        לִבְנֵיהֶֽם׃
7. וְיָשִׂ֥ימוּ
        בֵֽאלֹהִ֗ים
        כִּ֫סְלָ֥ם
        וְלֹ֣א
        יִ֭שְׁכְּחוּ
        מַֽעַלְלֵי
        אֵ֑ל
        וּמִצְוֺתָ֥יו
        יִנְצֹֽרוּ׃
8. וְלֹ֤א
        יִהְי֨וּ ׀
        כַּאֲבוֹתָ֗ם
        דּוֹר֮
        סוֹרֵ֢ר
        וּמֹ֫רֶ֥ה
        דּ֭וֹר
        לֹא־
        הֵכִ֣ין
        לִבּ֑וֹ
        וְלֹא־
        נֶאֶמְנָ֖ה
        אֶת־
        אֵ֣ל
        רוּחֽוֹ׃
9. בְּֽנֵי־
        אֶפְרַ֗יִם
        נוֹשְׁקֵ֥י
        רוֹמֵי־
        קָ֑שֶׁת
        הָ֝פְכ֗וּ
        בְּי֣וֹם
        קְרָֽב׃
10. לֹ֣א
        שָׁ֭מְרוּ
        בְּרִ֣ית
        אֱלֹהִ֑ים
        וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ
        מֵאֲנ֥וּ
        לָלֶֽכֶת׃
11. וַיִּשְׁכְּח֥וּ
        עֲלִילוֹתָ֑יו
        וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
        אֲשֶׁ֣ר
        הֶרְאָֽם׃
12. נֶ֣גֶד
        אֲ֭בוֹתָם
        עָ֣שָׂה
        פֶ֑לֶא
        בְּאֶ֖רֶץ
        מִצְרַ֣יִם
        שְׂדֵה־
        צֹֽעַן׃
13. בָּ֣קַע
        יָ֭ם
        וַיַּֽעֲבִירֵ֑ם
        וַֽיַּצֶּב־
        מַ֥יִם
        כְּמוֹ־
        נֵcד׃
14. וַיַּנְחֵ֣ם
        בֶּעָנָ֣ן
        יוֹמָ֑ם
        וְכָל־
        הַ֝לַּ֗יְלָה
        בְּא֣וֹר
        אֵֽשׁ׃
15. יְבַקַּ֣ע
        צֻ֭רִים
        בַּמִּדְבָּ֑ר
        וַ֝יַּ֗שְׁקְ
        כִּתְהֹמ֥וֹת
        רַבָּֽה׃
16. וַיּוֹצִ֣א
        נוֹזְלִ֣ים
        מִסָּ֑לַע
        וַיּ֖וֹרֶד
        כַּנְּהָר֣וֹת
        מָֽיִם׃
17. וַיּוֹסִ֣יפוּ
        ע֖dוֹד
        לַחֲטֹא־
        ל֑וֹ
        לַֽמְר֥וֹת
        עֶ֝לְי֗וֹן
        בַּצִּיָּֽה׃
18. וַיְנַסּוּ־
        אֵ֥ל
        בִּלְבָבָ֑ם
        לִֽשְׁאָל־
        אֹ֥כֶל
        לְנַפְשָֽׁם׃
19. וַֽיְדַבְּר֗וּ
        בֵּֽאלֹ֫הִ֥ים
        אָ֭מְרוּ
        הֲי֣וּכַל
        אֵ֑ל
        לַעֲרֹ֥ךְ
        שֻׁ֝לְחָ֗ן
        בַּמִּדְבָּֽר׃
20. הֵ֤ן
        הִכָּה־
        צ֨וּר ׀
        וַיָּז֣וּבוּ
        מַיִם֮
        וּנְחָלִ֢ים
        יִ֫שְׁטֹ֥פוּ
        הֲגַם־
        לֶ֭חֶם
        י֣וּכַל
        תֵּ֑ת
        אִם־
        יָכִ֖ין
        שְׁאֵ֣ר
        לְעַמּֽוֹ׃
21. לָכֵ֤ן ׀
        שָׁמַ֥ע
        יְהוָ֗ה
        וַֽיִּתְעַבָּ֥ר
        וְ֭אֵשׁ
        נִשְּׂקָ֣ה
        בְיַעֲקֹ֑ב
        וְגַם־
        אַ֝֗ף
        עָלָ֥ה
        בְיִשְׂרָאֵֽל׃
22. כִּ֤י
        לֹ֣א
        הֶ֭אֱמִינוּ
        בֵּאלֹהִ֑ים
        וְלֹ֥א
        בָ֝טְח֗וּ
        בִּֽישׁוּעָתֽוֹ׃
23. וַיְצַ֣ו
        שְׁחָקִ֣ים
        מִמָּ֑עַל
        וְדַלְתֵ֖י
        שָׁמַ֣יִם
        פָּתָֽח׃
24. וַיַּמְטֵ֬ר
        עֲלֵיהֶ֣ם
        מָ֣ן
        לֶאֱכֹ֑ל
        וּדְגַן־
        שָׁ֝מַ֗יִם
        נָ֣תַן
        לָֽמוֹ׃
25. לֶ֣חֶם
        אַ֭בִּירִים
        אָ֣כַל
        אִ֑ישׁ
        צֵידָ֬ה
        שָׁלַ֖ח
        לָהֶ֣ם
        לָשֹֽׂבַע׃
26. יַסַּ֣ע
        קָ֭דִים
        בַּשָּׁמָ֑יִם
        וַיְנַהֵ֖ג
        בְּעֻזּ֣וֹ
        תֵימָֽן׃
27. וַיַּמְטֵ֬ר
        עֲלֵיהֶ֣ם
        כֶּעָפָ֣ר
        שְׁאֵ֑ר
        וּֽכְח֥וֹל
        יַ֝מִּ֗ים
        ע֣וֹף
        כָּנָֽף׃
28. וַ֭יַּפֵּל
        בְּקֶ֣רֶב
        מַחֲנֵ֑הוּ
        סָ֝בִ֗יב
        לְמִשְׁכְּנֹתָֽיו׃
29. וַיֹּאכְל֣וּ
        וַיִּשְׂבְּע֣וּ
        מְאֹ֑ד
        וְ֝תַֽאֲוָתָ֗ם
        יָבִ֥א
        לָהֶֽם׃
30. לֹא־
        זָ֥רוּ
        מִתַּאֲוָתָ֑ם
        ע֝֗וֹד
        אָכְלָ֥ם
        בְּפִיהֶֽם׃
31. וְאַ֤ף
        אֱלֹהִ֨ים ׀
        עָ֘לָ֤ה
        בָהֶ֗ם
        וַֽ֭יַּהֲרֹג
        בְּמִשְׁמַנֵּיהֶ֑ם
        וּבַחוּרֵ֖י
        יִשְׂרָאֵ֣ל
        הִכְרִֽיעַ׃
32. בְּכָל־
        זֹ֥את
        חָֽטְאוּ־
        ע֑וֹד
        וְלֹֽא־
        הֶ֝אֱמִ֗ינוּ
        בְּנִפְלְאוֹתָֽיו׃
33. וַיְכַל־
        בַּהֶ֥בֶל
        יְמֵיהֶ֑ם
        וּ֝שְׁנוֹתָ֗ם
        בַּבֶּהָלָֽה׃
34. אִם־
        הֲרָגָ֥ם
        וּדְרָשׁ֑וּהוּ
        וְ֝שָׁ֗בוּ
        וְשִֽׁחֲרוּ־
        אֵֽל׃
35. וַֽ֭יִּזְכְּרוּ
        כִּֽי־
        אֱלֹהִ֣ים
        צוּרָ֑ם
        וְאֵ֥ל
        עֶ֝לְיוֹן
        גֹּאֲלָֽם׃
36. וַיְפַתּ֥וּהוּ
        בְּפִיהֶ֑ם
        וּ֝בִלְשׁוֹנָ֗ם
        יְכַזְּבוּ־
        לֽוֹ׃
37. וְ֭לִבָּם
        לֹא־
        נָכ֣וֹן
        עִמּ֑וֹ
        וְלֹ֥א
        נֶ֝אֶמְנ֗וּ
        בִּבְרִיתֽוֹ׃
38. וְה֤וּא
        רַח֨וּם ׀
        יְכַפֵּ֥ר
        עָוֺן֮
        וְֽלֹא־
        יַ֫שְׁחִ֥ית
        וְ֭הִרְבָּה
        לְהָשִׁ֣יב
        אַפּ֑וֹ
        וְלֹֽא־
        יָ֝עִיר
        כָּל־
        חֲמָתֽוֹ׃
39. וַ֭יִּזְכֹּר
        כִּי־
        בָשָׂ֣ר
        הֵ֑מָּה
        ר֥וּחַ
        ה֝וֹלֵ֗ךְ
        וְלֹ֣א
        יָשֽׁוּב׃
40. כַּ֭מָּה
        יַמְר֣וּהוּ
        בַמִּדְבָּ֑ר
        יַ֝עֲצִיב֗וּהוּ
        בִּֽישִׁימֽוֹן׃
41. וַיָּשׁ֣וּבוּ
        וַיְנַסּ֣וּ
        אֵ֑ל
        וּקְד֖וֹשׁ
        יִשְׂרָאֵ֣ל
        הִתְווּ׃
42. לֹא־
        זָכְר֥וּ
        אֶת־
        יָד֑וֹ
        י֝֗וֹם
        אֲ‍ֽשֶׁר־
        פָּדָ֥ם
        מִנִּי־
        צָֽר׃
43. אֲשֶׁר־
        שָׂ֣ם
        בְּ֭מִצְרַיִם
        אֹֽתוֹתָ֑יו
        וּ֝מוֹפְתָ֗יו
        בִּשְׂדֵה־
        צֹֽעַן׃
44. וַיַּהֲפֹ֣ךְ
        לְ֭דָם
        יְאֹרֵיהֶ֑ם
        וְ֝נֹזְלֵיהֶ֗ם
        בַּל־
        יִשְׁתָּיֽוּן׃
45. יְשַׁלַּ֬ח
        בָּהֶ֣ם
        עָ֭רֹב
        וַיֹּאכְלֵ֑ם
        וּ֝צְפַרְדֵּ֗עַ
        וַתַּשְׁחִיתֵֽם׃
46. וַיִּתֵּ֣ן
        לֶחָסִ֣יל
        יְבוּלָ֑ם
        וִֽ֝יגִיעָ֗ם
        לָאַרְבֶּֽה׃
47. יַהֲרֹ֣ג
        בַּבָּרָ֣ד
        גַּפְנָ֑ם
        וְ֝שִׁקְמוֹתָ֗ם
        בַּֽחֲנָמַֽל׃
48. וַיַּסְגֵּ֣ר
        לַבָּרָ֣ד
        בְּעִירָ֑ם
        וּ֝מִקְנֵיהֶ֗ם
        לָרְשָׁפִֽים׃
49. יְשַׁלַּח־
        בָּ֨ם ׀
        חֲר֬וֹן
        אַפּ֗וֹ
        עֶבְרָ֣ה
        וָזַ֣עַם
        וְצָרָ֑ה
        מִ֝שְׁלַ֗חַת
        מַלְאֲכֵ֥י
        רָעִֽים׃
50. יְפַלֵּ֥ס
        נָתִ֗יב
        לְאַ֫פּ֥וֹ
        לֹא־
        חָשַׂ֣ךְ
        מִמָּ֣וֶת
        נַפְשָׁ֑ם
        וְ֝חַיָּתָ֗ם
        לַדֶּ֥בֶר
        הִסְגִּֽיר׃
51. וַיַּ֣ךְ
        כָּל־
        בְּכ֣וֹר
        בְּמִצְרָ֑יִם
        רֵאשִׁ֥ית
        א֝וֹנִ֗ים
        בְּאָהֳלֵי־
        חָֽם׃
52. וַיַּסַּ֣ע
        כַּצֹּ֣אן
        עַמּ֑וֹ
        וַֽיְנַהֲגֵ֥ם
        כַּ֝עֵ֗דֶר
        בַּמִּדְבָּֽר׃
53. וַיַּנְחֵ֣ם
        לָ֭בֶטַח
        וְלֹ֣א
        פָחָ֑דוּ
        וְאֶת־
        א֝וֹיְבֵיהֶ֗ם
        כִּסָּ֥ה
        הַיָּֽם׃
54. וַ֭יְבִיאֵם
        אֶל־
        גְּב֣וּל
        קָדְשׁ֑וֹ
        הַר־
        זֶ֝֗ה
        קָנְתָ֥ה
        יְמִינֽוֹ׃
55. וַיְגָ֤רֶשׁ
        מִפְּנֵיהֶ֨ם ׀
        גּוֹיִ֗ם
        וַֽ֭יַּפִּילֵם
        בְּחֶ֣בֶל
        נַחֲלָ֑ה
        וַיַּשְׁכֵּ֥ן
        בְּ֝אָהֳלֵיהֶ֗ם
        שִׁבְטֵ֥י
        יִשְׂרָאֵֽל׃
56. וַיְנַסּ֣וּ
        וַ֭יַּמְרוּ
        אֶת־
        אֱלֹהִ֣ים
        עֶלְי֑וֹן
        וְ֝עֵדוֹתָ֗יו
        לֹ֣א
        שָׁמָֽרוּ׃
57. וַיִּסֹּ֣גוּ
        וַֽ֭יִּבְגְּדוּ
        כַּאֲבוֹתָ֑ם
        נֶ֝הְפְּכ֗וּ
        כְּקֶ֣שֶׁת
        רְמִיָּֽה׃
58. וַיַּכְעִיס֥וּהוּ
        בְּבָמוֹתָ֑ם
        וּ֝בִפְסִילֵיהֶ֗ם
        יַקְנִיאֽוּהוּ׃
59. שָׁמַ֣ע
        אֱ֭לֹהִים
        וַֽיִּתְעַבָּ֑ר
        וַיִּמְאַ֥ס
        מְ֝אֹ֗ד
        בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
60. וַ֭יִּטֹּשׁ
        מִשְׁכַּ֣ן
        שִׁל֑וֹ
        אֹ֝֗הֶל
        שִׁכֵּ֥ן
        בָּאָדָֽם׃
61. וַיִּתֵּ֣ן
        לַשְּׁבִ֣י
        עֻזּ֑וֹ
        וְֽתִפְאַרְתּ֥וֹ
        בְיַד־
        צָֽר׃
62. וַיַּסְגֵּ֣ר
        לַחֶ֣רֶב
        עַמּ֑וֹ
        וּ֝בְנַחֲלָת֗וֹ
        הִתְעַבָּֽר׃
63. בַּחוּרָ֥יו
        אָֽכְלָה־
        אֵ֑שׁ
        וּ֝בְתוּלֹתָ֗יו
        לֹ֣א
        הוּלָּֽלוּ׃
64. כֹּ֭הֲנָיו
        בַּחֶ֣רֶב
        נָפָ֑לוּ
        וְ֝אַלְמְנֹתָ֗יו
        לֹ֣א
        תִבְכֶּֽינָה׃
65. וַיִּקַ֖ץ
        כְּיָשֵׁ֥ן ׀
        אֲדֹנָ֑י
        כְּ֝גִבּ֗וֹר
        מִתְרוֹנֵ֥ן
        מִיָּֽיִן׃
66. וַיַּךְ־
        צָרָ֥יו
        אָח֑וֹר
        חֶרְפַּ֥ת
        ע֝וֹלָ֗ם
        נָ֣תַן
        לָֽמוֹ׃
67. וַ֭יִּמְאַס
        בְּאֹ֣הֶל
        יוֹסֵ֑ף
        וּֽבְשֵׁ֥בֶט
        אֶ֝פְרַ֗יִם
        לֹ֣א
        בָחָֽר׃
68. וַ֭יִּבְחַר
        אֶת־
        שֵׁ֣בֶט
        יְהוּדָ֑ה
        אֶֽת־
        הַ֥ר
        צִ֝יּ֗וֹן
        אֲשֶׁ֣ר
        אָהֵֽב׃
69. וַיִּ֣בֶן
        כְּמוֹ־
        רָ֭מִים
        מִקְדָּשׁ֑וֹ
        כְּ֝אֶ֗רֶץ
        יְסָדָ֥הּ
        לְעוֹלָֽם׃
70. וַ֭יִּבְחַר
        בְּדָוִ֣ד
        עַבְדּ֑וֹ
        וַ֝יִּקָּחֵ֗הוּ
        מִֽמִּכְלְאֹ֥ת
        צֹֽאן׃
71. מֵאַחַ֥ר
        עָל֗וֹת
        הֱבִ֫יא֥וֹ
        לִ֭רְעוֹת
        בְּיַעֲקֹ֣ב
        עַמּ֑וֹ
        וּ֝בְיִשְׂרָאֵ֗ל
        נַחֲלָתֽוֹ׃
72. וַ֭יִּרְעֵם
        כְּתֹ֣ם
        לְבָב֑וֹ
        וּבִתְבוּנ֖וֹת
        כַּפָּ֣יו
        יַנְחֵֽם׃