Psalm 7 → 118

Reasoning: 11648 Output: 6693 Total: 18341

Argument

Short thesis: Psalm 118 reads like the realized outcome of Psalm 7. What Psalm 7 petitions for—vindication from human pursuers, God’s public judgment, and a vowed thanksgiving—Psalm 118 narrates as accomplished: rescue from a life‑threatening siege, confident trust instead of fear, entry into the temple, and communal thanksgiving.

1) Form and life-setting (very strong)
- Psalm 7 is an individual lament with an oath of innocence and a vow of praise (vv. 4–6, 18), asking for God’s judicial intervention (vv. 7–12).
- Psalm 118 is a communal thanksgiving/processional psalm that explicitly enacts the vow: public thanks (“הוֹדוּ”), narration of rescue (“מִן־הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ …”), entry to the sanctuary (“פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק …”), and a festal rite at the altar (“אִסְרוּ־חַג … עַד־קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ”; v. 27).
- This matches the standard Israelite sequence: crisis → vow in the lament → deliverance → thanksgiving offering and procession at the temple (todah).

2) Direct catchwords/roots (ordered roughly by weight under your criteria)
- Identical phrase “שֵׁם־יְהוָה”
  • Ps 7:18 “וַאֲזַמְּרָה שֵׁם־יְהוָה עֶלְיוֹן”
  • Ps 118:10–12, 26 “בְּשֵׁם יְהוָה …”; “בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה”
  Why it matters: the vow “I will sing the name of YHWH” (7:18) is answered by victory “in the name of YHWH” and the temple acclamation (118:26).

- ידה “to thank/praise” (same root; closely matching forms)
  • Ps 7:18 “אוֹדֶה יְהוָה”
  • Ps 118:1, 29 “הוֹדוּ לַיהוָה …”; 118:21 “אוֹדְךָ”
  This is the classic lament-vow fulfilled by public thanksgiving.

- חסה “to take refuge”
  • Ps 7:2 “בְּךָ חָסִיתִי”
  • Ps 118:8–9 “טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה”
  Same root and same trust idiom; in 118 it becomes a maxim confirmed by experience.

- ישׁע “save/deliver”
  • Ps 7:2 “הוֹשִׁיעֵנִי”; 7:11 “מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי־לֵב”
  • Ps 118:14, 21 “לִי לִישׁוּעָה”; 118:25 “הוֹשִׁיעָה נָּא”
  The plea of 7 becomes the celebration and liturgical “Hoshana” of 118.

- צדק/צדיק “righteous/justice”
  • Ps 7:9–12 “שָׁפְטֵנִי … כְּצִדְקִי … וְתְכוֹנֵן צַדִּיק … אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק”
  • Ps 118:15 “בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים”; 118:19–20 “שַׁעֲרֵי־צֶדֶק … צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”
  Logical flow: after God’s judgment “according to my righteousness,” the righteous are admitted through the “gates of righteousness.”

- סבב “surround”
  • Ps 7:8 “וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ”
  • Ps 118:10–12 “כָּל־גּוֹיִם סְבָבוּנִי … סַבּוּנִי … סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים”
  Parallel siege imagery with the same root; in 7 the nations encircle God’s tribunal, in 118 the nations encircle the speaker—both settings for a public, God-centered verdict.

- רום “to be high/exalted”
  • Ps 7:7–8 “הִנָּשֵׂא … לַמָּרוֹם שׁוּבָה”
  • Ps 118:16 “יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה”
  The petition “be exalted” (7) becomes the proclamation “is exalted” (118).

- מוּת “death”
  • Ps 7:14 “כְּלֵי־מָוֶת”
  • Ps 118:17–18 “לֹא אָמוּת … לַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי”
  The mortal peril envisaged in 7 is explicitly averted in 118.

- ימין “right hand”/“Benjamin”
  • Ps 7:1 superscription “בֶּן־יְמִינִי”
  • Ps 118:15–16 “יְמִין יְהוָה …”
  Same lexeme ימין lies behind both; the conflict with a “Benjaminite” in 7 and the triumph of YHWH’s “right hand” in 118 create a pointed narrative contrast.

3) Thematic resolutions (fear → confidence; plea → praise)
- From “וְאֵין מַצִּיל” (7:3) to “יְהוָה לִי לֹא אִירָא; מַה־יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם” (118:6) and “יְהוָה לִי בְּעֹזְרָי” (118:7).
- From threatened ruin (“פֶּן־יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי”; 7:3) to “לֹא אָמוּת כִּי־אֶחְיֶה” (118:17).
- From asking for courtroom vindication (“יְהוָה יָדִין עַמִּים … שָׁפְטֵנִי יְהוָה”; 7:9) to liturgical acceptance at the temple gate (“פִּתְחוּ־לִי שַׁעֲרֵי־צֶדֶק … צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ”; 118:19–20).

4) Historical/royal arc (coherent storyline)
- Psalm 7’s superscription situates a Davidic crisis tied to a “בֶּן־יְמִינִי” (Benjamin/Saul’s house). Psalm 118 contains the royal-victory motifs typical of a Davidic thanksgiving: enemies/nations surround, divine right hand wins, the delivered leader enters the sanctuary and is greeted: “בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה” (118:26).
- The rejected → exalted motif aligns: the harried, seemingly disqualified servant of Ps 7 is congruent with “אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה” (118:22), a royal/Davidic trope of reversal.

5) Stylistic/editorial features that read like a seam
- Psalm 7 closes with a vow of praise named explicitly: “אוֹדֶה … וַאֲזַמְּרָה שֵׁם־יְהוָה” (7:18). Psalm 118 opens and closes with the imperative to give thanks (“הוֹדוּ …”; 118:1, 29) and contains the 1cs fulfillment formula “אוֹדְךָ” (118:21). This is a classic catchword linkage.
- Both foreground the public, communal setting: 7:8 “וַעֲדַת לְאֻמִּים” (assembly of peoples) → 118’s responsive refrains (vv. 2–4), processional entry (vv. 19–27), and congregational blessing (v. 26).

6) One plausible reconstruction of the shared life-sequence
- Psalm 7: An innocent David under pursuit (possibly by a Benjaminite faction) swears his innocence, asks God to arise, judge, and vindicate him, and vows to praise.
- Outcome: God disciplines but does not hand him over to death (118:18), the nations that hemmed him in are cut down “בְּשֵׁם יְהוָה” (118:10–12), and the delivered king/people bring a thanksgiving sacrifice, entering the “gates of righteousness” to fulfill the vow (118:19–27).

Summary of strongest textual hooks (by your weighting):
- Exact phrase “שֵׁם־יְהוָה” (7:18 ↔ 118:10–12, 26).
- Same root and near-identical forms of ידה “אוֹדֶה/אוֹדְךָ/הוֹדוּ” (7:18 ↔ 118:1, 21, 29).
- Same root חסה “חָסִיתִי ↔ לַחֲסוֹת” (7:2 ↔ 118:8–9).
- Same root ישׁע “הוֹשִׁיעֵנִי/מוֹשִׁיעַ ↔ לִישׁוּעָה/הוֹשִׁיעָה־נָּא” (7:2, 11 ↔ 118:14, 21, 25).
- Same root צדק “צִדְקִי/צַדִּיק ↔ צֶדֶק/צַדִּיקִים” (7:9–12 ↔ 118:19–20).
- Same root סבב “תְּסוֹבְבֶךָּ ↔ סְבָבוּנִי/סַבּוּנִי” (7:8 ↔ 118:10–12).
- Same root רום “לַמָּרוֹם/הִנָּשֵׂא ↔ רוֹמֵמָה” (7:7–8 ↔ 118:16).
- Shared “מָוֶת” peril resolved (“כְּלֵי־מָוֶת” ↔ “לֹא אָמוּת … לַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי”; 7:14 ↔ 118:17–18).

Taken together, these formal, lexical, and thematic connections make a strong, multi-layered case that Psalm 118 is a logical narrative and liturgical sequel to Psalm 7: the plea for righteous judgment and a vowed praise (7) culminates in triumphant public thanksgiving at the sanctuary (118).

Evaluation

Score: 6.0

Evaluated at: 2025-11-26T04:28:47 (UTC)

Evaluator model: gpt-5

Evaluator version: v2

Reasoning: 3520 Output: 7516 Total: 11036

Vocabulary specificity: 3.0 / 10

Flags: generic

Multiple correct verse-level links (שם יהוה; חסה; ישע) and clear lament→todah rationale, but vocabulary is common across Psalms; no structural/editorial marker; ‘ימיני/ימין’ link is tenuous; counterpoints unaddressed.

Prompt

Consider Psalm 7 and Psalm 118 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 118 logically follows on from Psalm 7? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.

Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.

Psalm 7:
Psalm 7
1. שִׁגָּי֗וֹן
        לְדָ֫וִ֥ד
        אֲשֶׁר־
        שָׁ֥ר
        לַיהוָ֑ה
        עַל־
        דִּבְרֵי־
        כ֝֗וּשׁ
        בֶּן־
        יְמִינִֽי׃
2. יְהוָ֣ה
        אֱ֭לֹהַי
        בְּךָ֣
        חָסִ֑יתִי
        הוֹשִׁיעֵ֥נִי
        מִכָּל־
        רֹ֝דְפַ֗י
        וְהַצִּילֵֽנִי׃
3. פֶּן־
        יִטְרֹ֣ף
        כְּאַרְיֵ֣ה
        נַפְשִׁ֑י
        פֹּ֝רֵ֗ק
        וְאֵ֣ין
        מַצִּֽיל׃
4. יְהוָ֣ה
        אֱ֭לֹהַי
        אִם־
        עָשִׂ֣יתִי
        זֹ֑את
        אִֽם־
        יֶשׁ־
        עָ֥וֶל
        בְּכַפָּֽי׃
5. אִם־
        גָּ֭מַלְתִּי
        שֽׁוֹלְמִ֥י
        רָ֑ע
        וָאֲחַלְּצָ֖ה
        צוֹרְרִ֣י
        רֵיקָֽם׃
6. יִֽרַדֹּ֥ף
        אוֹיֵ֨ב ׀
        נַפְשִׁ֡י
        וְיַשֵּׂ֗ג
        וְיִרְמֹ֣ס
        לָאָ֣רֶץ
        חַיָּ֑י
        וּכְבוֹדִ֓י ׀
        לֶעָפָ֖ר
        יַשְׁכֵּ֣ן
        סֶֽלָה׃
7. ק֘וּמָ֤ה
        יְהוָ֨ה ׀
        בְּאַפֶּ֗ךָ
        הִ֭נָּשֵׂא
        בְּעַבְר֣וֹת
        צוֹרְרָ֑י
        וְע֥וּרָה
        אֵ֝לַ֗י
        מִשְׁפָּ֥ט
        צִוִּֽיתָ׃
8. וַעֲדַ֣ת
        לְ֭אֻמִּים
        תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ
        וְ֝עָלֶ֗יהָ
        לַמָּר֥וֹם
        שֽׁוּבָה׃
9. יְהוָה֮
        יָדִ֢ין
        עַ֫מִּ֥ים
        שָׁפְטֵ֥נִי
        יְהוָ֑ה
        כְּצִדְקִ֖י
        וּכְתֻמִּ֣י
        עָלָֽי׃
10. יִגְמָר־
        נָ֬א
        רַ֨ע ׀
        רְשָׁעִים֮
        וּתְכוֹנֵ֢ן
        צַ֫דִּ֥יק
        וּבֹחֵ֣ן
        לִ֭בּ֗וֹת
        וּכְלָי֗וֹת
        אֱלֹהִ֥ים
        צַדִּֽיק׃
11. מָֽגִנִּ֥י
        עַל־
        אֱלֹהִ֑ים
        מ֝וֹשִׁ֗יעַ
        יִשְׁרֵי־
        לֵֽב׃
12. אֱ֭לֹהִים
        שׁוֹפֵ֣ט
        צַדִּ֑יק
        וְ֝אֵ֗ל
        זֹעֵ֥ם
        בְּכָל־
        יֽוֹם׃
13. אִם־
        לֹ֣א
        יָ֭שׁוּב
        חַרְבּ֣וֹ
        יִלְט֑וֹשׁ
        קַשְׁתּ֥וֹ
        דָ֝רַ֗ךְ
        וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃
14. וְ֭לוֹ
        הֵכִ֣ין
        כְּלֵי־
        מָ֑וֶת
        חִ֝צָּ֗יו
        לְֽדֹלְקִ֥ים
        יִפְעָֽל׃
15. הִנֵּ֥ה
        יְחַבֶּל־
        אָ֑וֶן
        וְהָרָ֥ה
        עָ֝מָ֗ל
        וְיָ֣לַד
        שָֽׁקֶר׃
16. בּ֣וֹר
        כָּ֭רָֽה
        וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ
        וַ֝יִּפֹּ֗ל
        בְּשַׁ֣חַת
        יִפְעָֽל׃
17. יָשׁ֣וּב
        עֲמָל֣וֹ
        בְרֹאשׁ֑וֹ
        וְעַ֥ל
        קָ֝דְקֳד֗וֹ
        חֲמָס֥וֹ
        יֵרֵֽד׃
18. אוֹדֶ֣ה
        יְהוָ֣ה
        כְּצִדְק֑וֹ
        וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה
        שֵֽׁם־
        יְהוָ֥ה
        עֶלְיֽוֹן׃

Psalm 118:
Psalm 118
1. הוֹד֣וּ
        לַיהוָ֣ה
        כִּי־
        ט֑וֹב
        כִּ֖י
        לְעוֹלָ֣ם
        חַסְדּֽוֹ׃
2. יֹֽאמַר־
        נָ֥א
        יִשְׂרָאֵ֑ל
        כִּ֖י
        לְעוֹלָ֣ם
        חַסְדּֽוֹ׃
3. יֹֽאמְרוּ־
        נָ֥א
        בֵֽית־
        אַהֲרֹ֑ן
        כִּ֖י
        לְעוֹלָ֣ם
        חַסְדּֽוֹ׃
4. יֹֽאמְרוּ־
        נָ֭א
        יִרְאֵ֣י
        יְהוָ֑ה
        כִּ֖י
        לְעוֹלָ֣ם
        חַסְדּֽוֹ׃
5. מִֽן־
        הַ֭מֵּצַ֥ר
        קָרָ֣אתִי
        יָּ֑הּ
        עָנָ֖נִי
        בַמֶּרְחָ֣ב
        יָֽהּ׃
6. יְהוָ֣ה
        לִ֭י
        לֹ֣א
        אִירָ֑א
        מַה־
        יַּעֲשֶׂ֖ה
        לִ֣י
        אָדָֽם׃
7. יְהוָ֣ה
        לִ֭י
        בְּעֹזְרָ֑י
        וַ֝אֲנִ֗י
        אֶרְאֶ֥ה
        בְשֹׂנְאָֽי׃
8. ט֗וֹב
        לַחֲס֥וֹת
        בַּיהוָ֑ה
        מִ֝בְּטֹ֗חַ
        בָּאָדָֽם׃
9. ט֗וֹב
        לַחֲס֥וֹת
        בַּיהוָ֑ה
        מִ֝בְּטֹ֗חַ
        בִּנְדִיבִֽים׃
10. כָּל־
        גּוֹיִ֥ם
        סְבָב֑וּנִי
        בְּשֵׁ֥ם
        יְ֝הוָ֗ה
        כִּ֣י
        אֲמִילַֽם׃
11. סַבּ֥וּנִי
        גַם־
        סְבָב֑וּנִי
        בְּשֵׁ֥ם
        יְ֝הוָ֗ה
        כִּ֣י
        אֲמִילַֽם׃
12. סַבּ֤וּנִי
        כִדְבוֹרִ֗ים
        דֹּ֭עֲכוּ
        כְּאֵ֣שׁ
        קוֹצִ֑ים
        בְּשֵׁ֥ם
        יְ֝הוָ֗ה
        כִּ֣י
        אֲמִילַֽם׃
13. דַּחֹ֣ה
        דְחִיתַ֣נִי
        לִנְפֹּ֑ל
        וַ֖יהוָ֣ה
        עֲזָרָֽנִי׃
14. עָזִּ֣י
        וְזִמְרָ֣ת
        יָ֑הּ
        וַֽיְהִי־
        לִ֝֗י
        לִֽישׁוּעָֽה׃
15. ק֤וֹל ׀
        רִנָּ֬ה
        וִֽישׁוּעָ֗ה
        בְּאָהֳלֵ֥י
        צַדִּיקִ֑ים
        יְמִ֥ין
        יְ֝הוָה
        עֹ֣שָׂה
        חָֽיִל׃
16. יְמִ֣ין
        יְ֭הוָה
        רוֹמֵמָ֑ה
        יְמִ֥ין
        יְ֝הוָה
        עֹ֣שָׂה
        חָֽיִל׃
17. לֹֽא
        אָמ֥וּת
        כִּי־
        אֶֽחְיֶ֑ה
        וַ֝אֲסַפֵּ֗ר
        מַֽעֲשֵׂ֥י
        יָֽהּ׃
18. יַסֹּ֣ר
        יִסְּרַ֣נִּי
        יָּ֑הּ
        וְ֝לַמָּ֗וֶת
        לֹ֣א
        נְתָנָֽנִי׃
19. פִּתְחוּ־
        לִ֥י
        שַׁעֲרֵי־
        צֶ֑דֶק
        אָֽבֹא־
        בָ֝ם
        אוֹדֶ֥ה
        יָֽהּ׃
20. זֶֽה־
        הַשַּׁ֥עַר
        לַיהוָ֑ה
        צַ֝דִּיקִ֗ים
        יָבֹ֥אוּ
        בֽוֹ׃
21. א֭וֹדְךָ
        כִּ֣י
        עֲנִיתָ֑נִי
        וַתְּהִי־
        לִ֝֗י
        לִֽישׁוּעָֽה׃
22. אֶ֭בֶן
        מָאֲס֣וּ
        הַבּוֹנִ֑ים
        הָ֝יְתָ֗ה
        לְרֹ֣אשׁ
        פִּנָּֽה׃
23. מֵאֵ֣ת
        יְ֭הוָה
        הָ֣יְתָה
        זֹּ֑את
        הִ֖יא
        נִפְלָ֣את
        בְּעֵינֵֽינוּ׃
24. זֶה־
        הַ֭יּוֹם
        עָשָׂ֣ה
        יְהוָ֑ה
        נָגִ֖ילָה
        וְנִשְׂמְחָ֣ה
        בֽוֹ׃
25. אָֽנָּ֣א
        יְ֭הוָה
        הוֹשִׁ֘יעָ֥ה
        נָּ֑א
        אָֽנָּ֥א
        יְ֝הוָ֗ה
        הַצְלִ֘יחָ֥ה
        נָּֽא׃
26. בָּר֣וּךְ
        הַ֭בָּא
        בְּשֵׁ֣ם
        יְהוָ֑ה
        בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם
        מִבֵּ֥ית
        יְהוָֽה׃
27. אֵ֤ל ׀
        יְהוָה֮
        וַיָּ֢אֶ֫ר
        לָ֥נוּ
        אִסְרוּ־
        חַ֥ג
        בַּעֲבֹתִ֑ים
        עַד־
        קַ֝רְנ֗וֹת
        הַמִּזְבֵּֽחַ׃
28. אֵלִ֣י
        אַתָּ֣ה
        וְאוֹדֶ֑ךָּ
        אֱ֝לֹהַ֗י
        אֲרוֹמְמֶֽךָּ׃
29. הוֹד֣וּ
        לַיהוָ֣ה
        כִּי־
        ט֑וֹב
        כִּ֖י
        לְעוֹלָ֣ם
        חַסְדּֽוֹ׃