Psalm 9 → 18

Reasoning: 11520 Output: 9193 Total: 20713

Argument

Short answer: Psalm 9 asks God to arise, judge the nations, rescue the afflicted, and be praised “in Zion” and “among the peoples.” Psalm 18 is a large-scale narrative of exactly that happening: YHWH arises in storm-theophany, saves David from death, subdues nations under him, and David fulfills his vow by praising YHWH among the nations. The two psalms share a dense cluster of lexemes, phrases, and motifs (many of them relatively marked) that make Psalm 18 read naturally as the outcome of Psalm 9’s petitions.

Stronger lexical/stylistic hooks (rarer words/identical forms prioritized)
- Exact praise formula with “sing” + “name”:
  - Ps 9:3 אזמרה שמך עליון
  - Ps 18:50 ולשמך אזמרה
  Identical verb form אזמרה and the object שמך. Psalm 18 explicitly performs what Psalm 9 vows.

- Same superscriptional frame and Davidic voice:
  - Ps 9:1 למנצח … לדוד
  - Ps 18:1 למנצח … לדוד
  Not just Davidic; both are prepared “for the choirmaster,” marking cultic performance and linking the speaker’s persona.

- משגב “high stronghold”:
  - Ps 9:10 משגב לדך … משגב לעתות בצרה
  - Ps 18:3 משגבי
  Same noun, same theological role (God as inaccessible high place).

- Distress lexeme בצר:
  - Ps 9:10 לעתות בצרה
  - Ps 18:7 בצר־לי אקרא יהוה
  The “time of distress” in Psalm 9 becomes the narrated moment of distress and cry in Psalm 18.

- Divine rebuke גער (a marked verb in theophanic/war contexts):
  - Ps 9:6 גערת גוים
  - Ps 18:16 מגערתך יהוה
  Same root; in Psalm 18 God’s rebuke has cosmic, sea-parting force, the narrative answer to 9:6.

- תבל “world” (a relatively marked cosmological term):
  - Ps 9:9 והוא ישפט־תבל בצדק
  - Ps 18:16 … ויגלו מוסדות תבל
  In 9 God judges the world; in 18 the very foundations of the world are laid bare—both global, cosmic frames for YHWH’s action.

- עליון as divine title:
  - Ps 9:3 עליון
  - Ps 18:14 ועליון יתן קולו
  Same title, signaling continuity of the divine actor.

- שאול “Sheol” and death imagery:
  - Ps 9:18 ישובו רשעים לשאולה
  - Ps 18:6 חבלי שאול … מוקשי מות
  The realm from which Psalm 9 wants the wicked sent is the realm that threatened the psalmist in Psalm 18 before rescue.

- יקש “snare” root:
  - Ps 9:17 נוקש רשע
  - Ps 18:6 מוקשי מות
  Same root and image of entrapment—Psalm 9’s moral retribution (the wicked ensnared) corresponds to Psalm 18’s description of death’s snares.

- ישע/ישועה “salvation” cluster:
  - Ps 9:15 אגילה בישועתך
  - Ps 18:3 קרן ישעי; 18:36 מגן ישעך; 18:47 אלהי ישעי; 18:51 מגדיל ישועות
  Thick repetition in 18 of the salvation lexeme anticipated in 9’s vow to rejoice “in your salvation.”

- רום “exalt, lift up”:
  - Ps 9:14 מרוממי משערי מות (“my lifter-up from the gates of death”)
  - Ps 18:47 וירום אלהי ישעי; 18:49 תרוממני
  Same root; Psalm 18 narrates the elevation Psalm 9 asked for.

- Enemies turning back vs. giving “back/neck”:
  - Ps 9:4 בשוב אויבי אחור
  - Ps 18:41 נתתה לי עורף (“you gave me [their] neck/back”)
  Close conceptual pair: the enemy’s reversal/rout.

- Nations/peoples as the arena of praise and rule:
  - Ps 9:12 זמרו ליהוה … הגידו בעמים עלילותיו; 9:20–21 ישפטו גוים … שיתה יהוה מורה להם
  - Ps 18:44–45 תשימני לראש גוים … בני נכר; 18:50 אודך בגוים
  Psalm 9’s call to proclaim among the peoples is fulfilled in 18:50; its plea for judgment on the nations is realized in their subjection under the king in 18:44–48.

- משפט/שפט “judgment/justice”:
  - Ps 9:5 עשית משפטי ודיני; 9:8–9 ישב … כונן למשפט כסאו; והוא ישפט־תבל
  - Ps 18:22–25 כי כל משפטיו לנגדי … וישב־יהוה לי כצדקי
  Same root-field; Psalm 18 frames deliverance as just recompense in line with God’s משפטים.

- The afflicted poor:
  - Ps 9:10 משגב לדך; 9:13 לא שכח צעקת עניים; 9:19 לא לנצח ישכח אביון
  - Ps 18:28 אתה עם־עני תושיע
  Same social target of divine care; 18 states the general principle that 9 prays on the basis of.

Thematic and formal sequencing (how 18 “answers” 9)
- Vow → fulfillment:
  - Psalm 9: vows to tell/sing all God’s wonders and praises (9:2–3, 9:12, 9:15).
  - Psalm 18: performs the vow—“Therefore I will thank you among the nations … and to your name I will sing” (18:50). The identical אזמרה + שמך ties the two.

- “Arise, YHWH” → YHWH descends in storm-theophany:
  - Psalm 9:20–21: “Arise, YHWH … let the nations be judged before you.”
  - Psalm 18:8–16: God bends the heavens, rides the cherub, thunders, shoots arrows, and his rebuke exposes the world’s foundations. The plea for decisive divine intervention in 9 is narrated, with mythic Canaanite-style warrior-God imagery, in 18.

- From request for judgment on the nations → subjugation of nations:
  - Psalm 9:6, 20–21: rebuke and judgment of nations; put fear on them.
  - Psalm 18:44, 48: “You set me as head of nations … you make peoples bow under me.” The judgment envisioned in 9 takes political/military form in 18.

- Sanctuary/Zion praise → pan-national praise:
  - Psalm 9:15: “in the gates of Daughter Zion I will rejoice in your salvation.”
  - Psalm 18:50: “I will thank you among the nations.” The victory expands praise from Zion’s gates to the international arena.

- Death/Sheol peril → rescue:
  - Psalm 9:14–15, 18: “from the gates of death,” “let the wicked return to Sheol.”
  - Psalm 18:5–7, 17: “cords of death/Sheol,” “he drew me out of many waters.” The same death-realm that swallows the wicked in 9 had entangled the psalmist in 18 until God rescued him.

- Cry → hearing:
  - Psalm 9:13: God “does not forget the cry of the afflicted.”
  - Psalm 18:7: “He heard from his temple my voice; my cry came before him.” The principle asserted in 9 is narrated concretely in 18.

- Avenger of blood → giver of vengeance:
  - Psalm 9:13: “the One who seeks blood” (דרש דמים).
  - Psalm 18:48: “the God who gives me vengeance” (הנותן נקמות לי).
  Same retributive-justice theme; 18 depicts its execution.

Life-setting and macro-logic
- Common ancient Israelite sequence: crisis from enemies → prayer at the sanctuary with vow → divine theophany and battle → royal/communal thanksgiving. Psalm 9 contains the praise-and-petition with vows; Psalm 18 provides the large-scale narrative of deliverance and the thanksgiving hymn that fulfills the vow.
- Divine kingship frame: Psalm 9 stresses YHWH’s eternal enthronement and just rule over תבל; Psalm 18 complements this with the divine warrior imagery that establishes that rule in history, culminating in the Davidic king’s supremacy over nations (18:44–51) and the covenantal note of enduring חסד to the anointed (18:51).

Why this is more than generic overlap
- The shared, relatively marked lexis (e.g., אזמרה + שמך; משגב; גער; תבל; עליון; שאול; the יקש “snare” root) and several exact-form matches make the linkage tighter than what one would expect between two random psalms.
- The vow/fulfillment pair with identical diction is especially probative: Psalm 9’s “sing your name” is answered verbatim in Psalm 18’s “to your name I will sing.”
- The “Arise, YHWH” plea is matched by a theophany narrative—precisely the literary way lament gives way to thanksgiving in Israelite hymnody.

In sum: Read together, Psalm 9 articulates the program (praise, plea for judgment on the nations, vow to proclaim), and Psalm 18 narrates its realization (God arises, rescues from death, subdues nations, and the king praises YHWH among those nations). The lexical, stylistic, and mythic-theological correspondences support the claim that Psalm 18 logically follows on from Psalm 9.

Evaluation

Score: 7.2

Evaluated at: 2025-12-03T04:14:27 (UTC)

Evaluator model: gpt-5

Evaluator version: v2

Reasoning: 4416 Output: 10030 Total: 14446

Vocabulary specificity: 4.0 / 10

Multiple correct, verse-anchored links (e.g., אזמרה שמך; משגב; גער; nations/praise; vow→fulfillment) and coherent sequencing. However many lexemes are common in Psalms, Psalm 18’s length inflates overlap, and the 9–10 acrostic pairing is unaddressed.

Prompt

Consider Psalm 9 and Psalm 18 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 18 logically follows on from Psalm 9? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.

Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.

Psalm 9:
Psalm 9
1. לַ֭מְנַצֵּחַ
        עַלְמ֥וּת
        לַבֵּ֗ן
        מִזְמ֥וֹר
        לְדָוִֽד׃
2. אוֹדֶ֣ה
        יְ֭הוָה
        בְּכָל־
        לִבִּ֑י
        אֲ֝סַפְּרָ֗ה
        כָּל־
        נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
3. אֶשְׂמְחָ֣ה
        וְאֶעֶלְצָ֣ה
        בָ֑ךְ
        אֲזַמְּרָ֖ה
        שִׁמְךָ֣
        עֶלְיֽוֹן׃
4. בְּשׁוּב־
        אוֹיְבַ֥י
        אָח֑וֹר
        יִכָּשְׁל֥וּ
        וְ֝יֹאבְד֗וּ
        מִפָּנֶֽיךָ׃
5. כִּֽי־
        עָ֭שִׂיתָ
        מִשְׁפָּטִ֣י
        וְדִינִ֑י
        יָשַׁ֥בְתָּ
        לְ֝כִסֵּ֗א
        שׁוֹפֵ֥ט
        צֶֽדֶק׃
6. גָּעַ֣רְתָּ
        ג֭וֹיִם
        אִבַּ֣דְתָּ
        רָשָׁ֑ע
        שְׁמָ֥ם
        מָ֝חִ֗יתָ
        לְעוֹלָ֥ם
        וָעֶֽד׃
7. הָֽאוֹיֵ֨ב ׀
        תַּ֥מּוּ
        חֳרָב֗וֹת
        לָ֫נֶ֥צַח
        וְעָרִ֥ים
        נָתַ֑שְׁתָּ
        אָבַ֖ד
        זִכְרָ֣ם
        הֵֽמָּה׃
8. וַֽ֭יהוָה
        לְעוֹלָ֣ם
        יֵשֵׁ֑ב
        כּוֹנֵ֖ן
        לַמִּשְׁפָּ֣ט
        כִּסְאֽוֹ׃
9. וְה֗וּא
        יִשְׁפֹּֽט־
        תֵּבֵ֥ל
        בְּצֶ֑דֶק
        יָדִ֥ין
        לְ֝אֻמִּ֗ים
        בְּמֵישָֽׁtרִים׃
10. וִ֘יהִ֤י
        יְהוָ֣ה
        מִשְׂגָּ֣ב
        לַדָּ֑ךְ
        מִ֝שְׂגָּ֗ב
        לְעִתּ֥וֹת
        בַּצָּרָֽה׃
11. וְיִבְטְח֣וּ
        בְ֭ךָ
        יוֹדְעֵ֣י
        שְׁמֶ֑ךָ
        כִּ֤י
        לֹֽא־
        עָזַ֖בְתָּ
        דֹרְשֶׁ֣יךָ
        יְהוָֽה׃
12. זַמְּר֗וּ
        לַ֭יהוָה
        יֹשֵׁ֣ב
        צִיּ֑וֹן
        הַגִּ֥ידוּ
        בָ֝עַמִּ֗ים
        עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
13. כִּֽי־
        דֹרֵ֣שׁ
        דָּ֭מִים
        אוֹתָ֣ם
        זָכָ֑ר
        לֹֽא־
        שָׁ֝כַ֗ח
        צַעֲקַ֥ת
        עניים
        עֲנָוִֽים׃
14. חָֽנְנֵ֬נִי
        יְהוָ֗ה
        רְאֵ֣ה
        עָ֭נְיִי
        מִשֹּׂנְאָ֑י
        מְ֝רוֹמְמִ֗י
        מִשַּׁ֥עֲרֵי
        מָֽוֶת׃
15. לְמַ֥עַן
        אֲסַפְּרָ֗ה
        כָּֽל־
        תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ
        בְּשַֽׁעֲרֵ֥י
        בַת־
        צִיּ֑וֹן
        אָ֝גִ֗ילָה
        בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
16. טָבְע֣וּ
        ג֭וֹיִם
        בְּשַׁ֣חַת
        עָשׂ֑וּ
        בְּרֶֽשֶׁת־
        ז֥וּ
        טָ֝מָ֗נוּ
        נִלְכְּדָ֥ה
        רַגְלָֽם׃
17. נ֤וֹדַ֨ע ׀
        יְהוָה֮
        מִשְׁפָּ֢ט
        עָ֫שָׂ֥ה
        בְּפֹ֣עַל
        כַּ֭פָּיו
        נוֹקֵ֣שׁ
        רָשָׁ֑ע
        הִגָּי֥וֹן
        סֶֽלָה׃
18. יָשׁ֣וּבוּ
        רְשָׁעִ֣ים
        לִשְׁא֑וֹלָה
        כָּל־
        גּ֝וֹיִ֗ם
        שְׁכֵחֵ֥י
        אֱלֹהִֽים׃
19. כִּ֤י
        לֹ֣א
        לָ֭נֶצַח
        יִשָּׁכַ֣ח
        אֶבְי֑וֹן
        תִּקְוַ֥ת
        ענוים
        עֲ֝נִיִּ֗ים
        תֹּאבַ֥ד
        לָעַֽד׃
20. קוּמָ֣ה
        יְ֭הוָה
        אַל־
        יָעֹ֣ז
        אֱנ֑וֹשׁ
        יִשָּׁפְט֥וּ
        ג֝וֹיִ֗ם
        עַל־
        פָּנֶֽיךָ׃
21. שִׁ֘יתָ֤ה
        יְהוָ֨ה ׀
        מוֹרָ֗ה
        לָ֫הֶ֥ם
        יֵדְע֥וּ
        גוֹיִ֑ם
        אֱנ֖וֹשׁ
        הֵ֣מָּה
        סֶּֽלָה׃

Psalm 18:
Psalm 18
1. לַמְנַצֵּ֤חַ ׀
        לְעֶ֥בֶד
        יְהוָ֗ה
        לְדָ֫וִ֥ד
        אֲשֶׁ֤ר
        דִּבֶּ֨ר ׀
        לַיהוָ֗ה
        אֶת־
        דִּ֭בְרֵי
        הַשִּׁירָ֣ה
        הַזֹּ֑את
        בְּי֤וֹם
        הִֽצִּיל־
        יְהוָ֘ה
        אוֹת֥וֹ
        מִכַּ֥ף
        כָּל־
        אֹ֝יְבָ֗יו
        וּמִיַּ֥ד
        שָׁאֽוּל׃
2. וַיֹּאמַ֡ר
        אֶרְחָמְךָ֖
        יְהוָ֣ה
        חִזְקִֽי׃
3. יְהוָ֤ה ׀
        סַֽלְעִֽmי
        וּמְצוּדָתִ֗י
        וּמְפַ֫לְטִ֥י
        אֵלִ֣י
        צ֖dוּרִי
        אֶֽחֱסֶה־
        בּ֑וֹ
        מָֽגִנִּ֥י
        וְקֶֽרֶן־
        יִ֝שְׁעִ֗י
        מִשְׂגַּבִּֽי׃
4. מְ֭הֻלָּל
        אֶקְרָ֣א
        יְהוָ֑ה
        וּמִן־
        אֹ֝יְבַ֗י
        אִוָּשֵֽׁעַ׃
5. אֲפָפ֥וּנִי
        חֶבְלֵי־
        מָ֑וֶת
        וְֽנַחֲלֵ֖י
        בְלִיַּ֣עַל
        יְבַֽעֲתֽוּנִי׃
6. חֶבְלֵ֣י
        שְׁא֣וֹל
        סְבָב֑וּנִי
        קִ֝דְּמ֗וּנִי
        מ֣וֹקְשֵׁי
        מָֽוֶת׃
7. בַּצַּר־
        לִ֤י ׀
        אֶֽקֲcרָ֣א
        יְהוָה֮
        וְאֶל־
        אֱלֹהַ֢י
        אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ
        יִשְׁמַ֣ע
        מֵהֵיכָל֣וֹ
        קוֹלִ֑י
        וְ֝שַׁוְעָתִ֗י
        לְפָנָ֤יו ׀
        תָּב֬וֹא
        בְאָזְנָֽיו׃
8. וַתִּגְעַ֬שׁ
        וַתִּרְעַ֨שׁ ׀
        הָאָ֗רֶץ
        וּמוֹסְדֵ֣י
        הָרִ֣ים
        יִרְגָּ֑זוּ
        וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ
        כִּי־
        חָ֥רָה
        לֽוֹ׃
9. עָ֘לָ֤ה
        עָשָׁ֨ן ׀
        בְּאַפּ֗וֹ
        וְאֵשׁ־
        מִפִּ֥יו
        תֹּאכֵ֑ל
        גֶּ֝חָלִ֗ים
        בָּעֲר֥וּ
        מִמֶּֽנּוּ׃
10. וַיֵּ֣ט
        שָׁ֭מַיִם
        וַיֵּרַ֑ד
        וַ֝עֲרָפֶ֗ל
        תַּ֣חַת
        רַגְלָֽיו׃
11. וַיִּרְכַּ֣ב
        עַל־
        כְּ֭רוּב
        וַיָּעֹ֑ף
        וַ֝יֵּ֗דֶא
        עַל־
        כַּנְפֵי־
        רֽוּחַ׃
12. יָ֤שֶׁת
        חֹ֨שֶׁךְ ׀
        סִתְר֗וֹ
        סְבִֽיבוֹתָ֥יו
        סֻכָּת֑וֹ
        חֶשְׁכַת־
        מַ֝֗יִם
        עָבֵ֥י
        שְׁחָקִֽים׃
13. מִנֹּ֗גַהּ
        נֶ֫גְדּ֥וֹ
        עָבָ֥יו
        עָבְר֑וּ
        בָּ֝רָ֗ד
        וְגַֽחֲלֵי־
        אֵֽשׁ׃
14. וַיַּרְעֵ֬ם
        בַּשָּׁמַ֨יִם ׀
        יְֽהוָ֗ה
        וְ֭עֶלְיוֹן
        יִתֵּ֣ן
        קֹל֑וֹ
        בָּ֝רָ֗ד
        וְגַֽחֲלֵי־
        אֵֽשׁ׃
15. וַיִּשְׁלַ֣ח
        חִ֭צָּיו
        וַיְפִיצֵ֑ם
        וּבְרָקִ֥ים
        רָ֝ב
        וַיְהֻמֵּֽם׃
16. וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀
        אֲפִ֥יקֵי
        מַ֗יִם
        וַֽיִּגָּלוּ֮
        מוֹסְד֢וֹת
        תֵּ֫בֵ֥ל
        מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣
        יְהוָ֑ה
        מִ֝נִּשְׁמַ֗ת
        ר֣וּחַ
        אַפֶּֽךָ׃
17. יִשְׁלַ֣ח
        מִ֭מָּרוֹם
        יִקָּחֵ֑נִי
        יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי
        מִמַּ֥יִם
        רַבִּֽים׃
18. יַצִּילֵ֗נִי
        מֵאֹיְבִ֥י
        עָ֑ז
        וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י
        כִּֽי־
        אָמְצ֥וּ
        מִמֶּֽנִּי׃
19. יְקַדְּמ֥וּנִי
        בְיוֹם־
        אֵידִ֑י
        וַֽיְהִי־
        יְהוָ֖ה
        לְמִשְׁעָ֣ן
        לִֽי׃
20. וַיּוֹצִיאֵ֥נִי
        לַמֶּרְחָ֑ב
        יְ֝חַלְּצֵ֗נִי
        כִ֘י
        חָ֥פֵֽץ
        בִּֽי׃
21. יִגְמְלֵ֣נִי
        יְהוָ֣ה
        כְּצִדְקִ֑י
        כְּבֹ֥ר
        יָ֝דַ֗י
        יָשִׁ֥יב
        לִֽי׃
22. כִּֽי־
        שָׁ֭מַרְתִּי
        דַּרְכֵ֣י
        יְהוָ֑ה
        וְלֹֽא־
        רָ֝שַׁ֗עְתִּי
        מֵאֱלֹהָֽי׃
23. כִּ֣י
        כָל־
        מִשְׁפָּטָ֣יו
        לְנֶגְדִּ֑י
        וְ֝חֻקֹּתָ֗יו
        לֹא־
        אָסִ֥יר
        מֶֽנִּי׃
24. וָאֱהִ֣י
        תָמִ֣ים
        עִמּ֑וֹ
        וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר
        מֵעֲוֺנִֽי׃
25. וַיָּֽשֶׁב־
        יְהוָ֣ה
        לִ֣י
        כְצִדְקִ֑י
        כְּבֹ֥ר
        יָ֝דַ֗י
        לְנֶ֣גֶד
        עֵינָֽיו׃
26. עִם־
        חָסִ֥יד
        תִּתְחַסָּ֑ד
        עִם־
        גְּבַ֥ר
        תָּ֝מִ֗ים
        תִּתַּמָּֽם׃
27. עִם־
        נָבָ֥ר
        תִּתְבָּרָ֑ר
        וְעִם־
        עִ֝קֵּ֗שׁ
        תִּתְפַּתָּֽל׃
28. כִּֽי־
        אַ֭תָּה
        עַם־
        עָנִ֣י
        תוֹשִׁ֑יעַ
        וְעֵינַ֖יִם
        רָמ֣וֹת
        תַּשְׁפִּֽיל׃
29. כִּֽי־
        אַ֭תָּה
        תָּאִ֣יר
        נֵרִ֑י
        יְהוָ֥ה
        אֱ֝לֹהַ֗י
        יַגִּ֥יהַּ
        חָשְׁכִּֽי׃
30. כִּֽי־
        בְ֭ךָ
        אָרֻ֣ץ
        גְּד֑וּד
        וּ֝בֵֽאלֹהַ֗י
        אֲדַלֶּג־
        שֽׁוּר׃
31. הָאֵל֮
        תָּמִ֢ים
        דַּ֫רְכּ֥וֹ
        אִמְרַֽת־
        יְהוָ֥ה
        צְרוּפָ֑ה
        מָגֵ֥ן
        ה֝֗וּא
        לְכֹ֤ל ׀
        הַחֹסִ֬ים
        בּֽוֹ׃
32. כִּ֤י
        מִ֣י
        אֱ֭לוֹהַּ
        מִבַּלְעֲדֵ֣י
        יְהוָ֑ה
        וּמִ֥י
        צ֝֗וּר
        זוּלָתִ֥י
        אֱלֹהֵֽינוּ׃
33. הָ֭אֵל
        הַמְאַזְּרֵ֣נִי
        חָ֑יִל
        וַיִּתֵּ֖ן
        תָּמִ֣ים
        דַּרְכִּֽי׃
34. מְשַׁוֶּ֣ה
        רַ֭גְלַי
        כָּאַיָּל֑וֹת
        וְעַ֥ל
        בָּ֝מֹתַ֗י
        יַעֲמִידֵֽנִי׃
35. מְלַמֵּ֣ד
        יָ֭דַי
        לַמִּלְחָמָ֑ה
        וְֽנִחֲתָ֥ה
        קֶֽשֶׁת־
        נְ֝חוּשָׁ֗ה
        זְרוֹעֹתָֽי׃
36. וַתִּתֶּן־
        לִי֮
        מָגֵ֢ן
        יִ֫שְׁעֶ֥ךָ
        וִֽימִינְךָ֥
        תִסְעָדֵ֑נִי
        וְֽעַנְוַתְךָ֥
        תַרְבֵּֽנִי׃
37. תַּרְחִ֣יב
        צַעֲדִ֣י
        תַחְתָּ֑י
        וְלֹ֥א
        מָ֝עֲד֗וּ
        קַרְסֻלָּֽי׃
38. אֶרְדּ֣וֹף
        א֭וֹיְבַי
        וְאַשִּׂיגֵ֑ם
        וְלֹֽא־
        אָ֝שׁוּב
        עַד־
        כַּלּוֹתָֽם׃
39. אֶ֭מְחָצֵם
        וְלֹא־
        יֻ֣כְלוּ
        ק֑וּם
        יִ֝פְּל֗וּ
        תַּ֣חַת
        רַגְלָֽי׃
40. וַתְּאַזְּרֵ֣נִי
        חַ֭יִל
        לַמִּלְחָמָ֑ה
        תַּכְרִ֖יעַ
        קָמַ֣י
        תַּחְתָּֽי׃
41. וְֽאֹיְבַ֗י
        נָתַ֣תָּה
        לִּ֣י
        עֹ֑רֶף
        וּ֝מְשַׂנְאַ֗י
        אַצְמִיתֵֽם׃
42. יְשַׁוְּע֥וּ
        וְאֵין־
        מוֹשִׁ֑יעַ
        עַל־
        יְ֝הוָ֗ה
        וְלֹ֣א
        עָנָֽם׃
43. וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם
        כְּעָפָ֥ר
        עַל־
        פְּנֵי־
        ר֑וּחַ
        כְּטִ֖יט
        חוּצ֣וֹת
        אֲרִיקֵֽם׃
44. תְּפַלְּטֵנִי֮
        מֵרִ֢יבֵ֫י
        עָ֥ם
        תְּ֭שִׂימֵנִי
        לְרֹ֣אשׁ
        גּוֹיִ֑ם
        עַ֖ם
        לֹא־
        יָדַ֣עְתִּי
        יַֽעַבְדֽוּנִי׃
45. לְשֵׁ֣מַֽע
        אֹ֭זֶן
        יִשָּׁ֣מְעוּ
        לִ֑י
        בְּנֵֽי־
        נֵ֝כָ֗ר
        יְכַחֲשׁוּ־
        לִֽי׃
46. בְּנֵי־
        נֵכָ֥ר
        יִבֹּ֑לוּ
        וְ֝יַחְרְג֗וּ
        מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃
47. חַי־
        יְ֭הוָה
        וּבָר֣וּךְ
        צוּרִ֑י
        וְ֝יָר֗וּם
        אֱלוֹהֵ֥י
        יִשְׁעִֽי׃
48. הָאֵ֗ל
        הַנּוֹתֵ֣ן
        נְקָמ֣וֹת
        לִ֑י
        וַיַּדְבֵּ֖ר
        עַמִּ֣ים
        תַּחְתָּֽי׃
49. מְפַלְּטִ֗י
        מֵאֹ֫יְבָ֥י
        אַ֣ף
        מִן־
        קָ֭מַי
        תְּרוֹמְמֵ֑נִי
        מֵאִ֥ישׁ
        חָ֝מָ֗ס
        תַּצִּילֵֽנִי׃
50. עַל־
        כֵּ֤ן ׀
        אוֹדְךָ֖
        בַגּוֹיִ֥ם ׀
        יְהוָ֑ה
        וּלְשִׁמְךָ֥
        אֲזַמֵּֽרָה׃
51. מגדל
        מַגְדִּיל֮
        יְשׁוּע֢וֹת
        מַ֫לְכּ֥וֹ
        וְעֹ֤שֶׂה
        חֶ֨סֶד ׀
        לִמְשִׁיח֗וֹ
        לְדָוִ֥ד
        וּלְזַרְע֗וֹ
        עַד־
        עוֹלָֽם׃