Psalm 9 → 35
Reasoning: 5696 Output: 7238 Total: 12934
Argument
Here is a compact set of arguments—textual, stylistic, and form-critical—that make it plausible to read Psalm 35 as a logical continuation of Psalm 9.
1) Macro-structure and form-critical logic
- Courtroom to combat: Psalm 9 celebrates YHWH as enthroned Judge (9:5, 8–9; דין/משפט/שופט/כיסא) who has already rebuked nations and destroyed the wicked. It ends with a courtroom petition: “Arise, YHWH… let the nations be judged before You” (9:20–21). Psalm 35 immediately turns that judicial sovereignty into a legal plea and a battle cry: “Rivah YHWH et-yerivai; lecham et-lochamai” (35:1). Litigation language (ריב, 35:1, 23) and judicial language (משפטי, 35:23; שָׁפְטֵנִי כְצִדְקֶךָ, 35:24) enact the summons of 9:20–21.
- Vow-to-praise sequence: Psalm 9 begins and contains vows/praise (9:2–3; 9:15 “למען אספרה כל־תהלתיך… באגילה בישועתך”), and Psalm 35 climaxes with public praise vows/fulfillment (“אודך בקהל רב… אהללך,” 35:18; “ולשוני תהגה צדקך כל־היום תהלתך,” 35:28). This is a standard lament-to-thanksgiving arc in Israelite worship.
- From general to particular: Psalm 9 is partly communal/universal (“גוים,” “תבל,” “לאמים”), moving from cosmic judgment to protection of “עניים/דלים” (9:10–11, 19). Psalm 35 narrows that into a personal legal-battle crisis of a poor/smaller party against stronger oppressors (35:10 “מַצִּיל עָנִי… וְעָנִי וְאֶבְיוֹן”).
2) Identical or near-identical Hebrew forms and collocations (rarer and tighter matches listed first)
- Trap/pit/net complex (rare cluster, identical roots and repeated forms):
- שַׁחַת/רֶשֶׁת/טמן/לכד:
- Psalm 9:16 טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ; בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם
- Psalm 35:7–8 כִּי־חִנָּם טָמְנוּ־לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם… וְרִשְׁתוֹ אֲשֶׁר־טָמַן תִּלְכְּדוֹ; בְּשׁוֹאָה יִפָּל־בָּהּ
This four-term complex (pit/net/hide/catch) repeating across two psalms is unusually strong evidence of literary linkage. Note exact repetition of the form טָמְנוּ in both (9:16; 35:7), and the same imagery of the wicked falling into their own devices.
- Retreat “backwards”:
- Psalm 9:4 בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר
- Psalm 35:4 יִסֹּגוּ אָחוֹר
Both have the rare pairing of motion verb + אָחוֹר as the fate of enemies, strengthening continuity of image and lexeme.
- Direct imperatives to “arise”:
- Psalm 9:20 קוּמָה יְהוָה
- Psalm 35:2 וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי
The same imperative form קוּמָה links the petitions.
- Praise lexemes and diction:
- אודה (9:2; 35:18), תהלה/תהילות (9:15; 35:28), אגילה/תגל (9:15; 35:9), אזמרה/אהללה (9:3; 35:18). This cluster marks the same praise register and vow idiom.
- Legal-judicial vocabulary:
- Psalm 9:5 עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי; 9:8–9 כוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ; יִשְׁפֹּט… יָדִין
- Psalm 35:23–24 הָעִירָה… לְמִשְׁפָּטִי; שָׁפְטֵנִי כְצִדְקֶךָ
The same semantic field is operationalized in 35 as a concrete lawsuit (ריב, 35:1, 23).
- Salvation lexemes:
- Psalm 9:15 אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ
- Psalm 35:3 יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי; 35:9 תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ
Shared root ישע, same praise logic tied to deliverance.
- Poor/afflicted:
- Psalm 9:10 מִשְׂגָּב לַדָּךְ; 9:13 דֹרֵשׁ דָּמִים… צַעֲקַת עֲנָוִים; 9:19 לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן
- Psalm 35:10 מַצִּיל עָנִי… וְעָנִי וְאֶבְיוֹן
Identical social-theological focus and lexemes (עָנִי/אֶבְיוֹן).
- Enemies/haters:
- Psalm 9:4 אוֹיְבַי; 9:14 מִשֹּׂנְאָי
- Psalm 35:4 מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי; 35:19 אֹיְבַי שֶׁקֶר… שֹׂנְאַי חִנָּם
3) Thematic and imagistic continuities
- Reversal motif: In both psalms the wicked are hoisted by their own traps (9:16; 35:7–8). This specific nemesis logic fits wisdom/legal theology: the judge (Ps 9) ensures that the plotters fall into their plotted pit (Ps 35).
- Shame/defeat motif: 35:4–6 “shame… retreat backward… angel of YHWH driving them” concretizes the outcome implied in 9:4 “enemies turn back… stumble and perish.” The angelic pursuit in 35 dramatizes the judicial sentence from 9.
- Public vindication: 9:12, 15 urges declaring YHWH’s deeds in Zion’s gates; 35:18, 27–28 has the worshiper fulfill that public testimony in the “great assembly”/“mighty people,” climaxing with “יִגְדַּל יְהוָה.”
- From enthronement to theophany: 9:8–9 depicts YHWH enthroned for judgment; 35:2–6 depicts YHWH as warrior arising with shield and spear. In ancient Israelite royal-theology this is the same God as Judge-Warrior—first enthroned (Ps 9), then arising to execute the verdict (Ps 35).
4) Life-setting continuity (Sitz im Leben)
- Lament-vow-thanksgiving cycle: Both psalms show the classic sequence—cry for help, vow, deliverance/praise. Psalm 9 articulates the theological foundation and summons (“Arise… judge”), while Psalm 35 supplies the immediate lawsuit and battle imagery typical of a petitioner under false accusation and violent threat (35:11–16). The end of Psalm 35 (public praise) answers Psalm 9’s promise to tell God’s works “in the gates of Daughter Zion.”
5) Why these links are strong (per your significance criteria)
- Rarer cluster: The fourfold trap lexicon—שַׁחַת/רֶשֶׁת/טמן/לכד—with identical forms (טָמְנוּ in both) is far less common than generic “enemy”/“save” vocabulary and so carries heavy weight.
- Identical imperatives and adverbs: קוּמָה and אָחוֹר occur in both with similar syntagms and functions; this is tighter than mere shared roots.
- Same word-class and syntactic role: Legal terms (ריב/משפט/שפט/צדק) function in both as courtroom terms applied to YHWH, not just as abstract nouns.
- Semantic integration: The judicial enthronement of 9 explains why the plea “רִיבָה… לְחַם” in 35 is meaningful; the “Arise” of 9 is operationalized by the “Arise to my help” of 35.
6) A suggested narrative reading
- Psalm 9: The king/worshiper proclaims YHWH’s kingship as Judge, recounts previous reversals of the wicked, and calls YHWH to arise and judge again.
- Psalm 35: The same worshiper now faces a concrete legal-military crisis (false witnesses, ambush, mortal danger), petitions the Judge-Warrior to enact the reversal invoked in 9, and vows/fulfills public praise once vindication comes.
Conclusion
Taken together, the repeated and relatively distinctive lexemes (especially the trap complex and the “retreat backward” idiom), identical imperative diction (קומה), shared legal and praise registers, and the form-critical movement from enthroned judgment to executed vindication make it coherent to read Psalm 35 as a logical development of, and response to, the petitions and theology of Psalm 9.
Evaluation
Score: 6.0
Evaluated at: 2025-12-04T03:47:58 (UTC)
Evaluator model: gpt-5
Evaluator version: v2
Reasoning: 4160 Output: 8064 Total: 12224
Checklist
- Has verse refs: Yes
- Factual error detected: No
- Only generic motifs: No
- Counterargument considered: No
- LXX/MT numbering acknowledged: No
Vocabulary specificity: 6.0 / 10
Strong trap/net cluster (שחת/רשת/טמן/לכד; 9:16||35:7–8) plus multiple verse-level links. But many overlaps are common; no editorial marker; ignores Ps 9–10 acrostic pairing and distance weakens sequence.
Prompt
Consider Psalm 9 and Psalm 35 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 35 logically follows on from Psalm 9? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.
Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.
Psalm 9:
Psalm 9
1. לַ֭מְנַצֵּחַ
עַלְמ֥וּת
לַבֵּ֗ן
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד׃
2. אוֹדֶ֣ה
יְ֭הוָה
בְּכָל־
לִבִּ֑י
אֲ֝סַפְּרָ֗ה
כָּל־
נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
3. אֶשְׂמְחָ֣ה
וְאֶעֶלְצָ֣ה
בָ֑ךְ
אֲזַמְּרָ֖ה
שִׁמְךָ֣
עֶלְיֽוֹן׃
4. בְּשׁוּב־
אוֹיְבַ֥י
אָח֑וֹר
יִכָּשְׁל֥וּ
וְ֝יֹאבְד֗וּ
מִפָּנֶֽיךָ׃
5. כִּֽי־
עָ֭שִׂיתָ
מִשְׁפָּטִ֣י
וְדִינִ֑י
יָשַׁ֥בְתָּ
לְ֝כִסֵּ֗א
שׁוֹפֵ֥ט
צֶֽדֶק׃
6. גָּעַ֣רְתָּ
ג֭וֹיִם
אִבַּ֣דְתָּ
רָשָׁ֑ע
שְׁמָ֥ם
מָ֝חִ֗יתָ
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד׃
7. הָֽאוֹיֵ֨ב ׀
תַּ֥מּוּ
חֳרָב֗וֹת
לָ֫נֶ֥צַח
וְעָרִ֥ים
נָתַ֑שְׁתָּ
אָבַ֖ד
זִכְרָ֣ם
הֵֽמָּה׃
8. וַֽ֭יהוָה
לְעוֹלָ֣ם
יֵשֵׁ֑ב
כּוֹנֵ֖ן
לַמִּשְׁפָּ֣ט
כִּסְאֽוֹ׃
9. וְה֗וּא
יִשְׁפֹּֽט־
תֵּבֵ֥ל
בְּצֶ֑דֶק
יָדִ֥ין
לְ֝אֻמִּ֗ים
בְּמֵישָֽׁtרִים׃
10. וִ֘יהִ֤י
יְהוָ֣ה
מִשְׂגָּ֣ב
לַדָּ֑ךְ
מִ֝שְׂגָּ֗ב
לְעִתּ֥וֹת
בַּצָּרָֽה׃
11. וְיִבְטְח֣וּ
בְ֭ךָ
יוֹדְעֵ֣י
שְׁמֶ֑ךָ
כִּ֤י
לֹֽא־
עָזַ֖בְתָּ
דֹרְשֶׁ֣יךָ
יְהוָֽה׃
12. זַמְּר֗וּ
לַ֭יהוָה
יֹשֵׁ֣ב
צִיּ֑וֹן
הַגִּ֥ידוּ
בָ֝עַמִּ֗ים
עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
13. כִּֽי־
דֹרֵ֣שׁ
דָּ֭מִים
אוֹתָ֣ם
זָכָ֑ר
לֹֽא־
שָׁ֝כַ֗ח
צַעֲקַ֥ת
עניים
עֲנָוִֽים׃
14. חָֽנְנֵ֬נִי
יְהוָ֗ה
רְאֵ֣ה
עָ֭נְיִי
מִשֹּׂנְאָ֑י
מְ֝רוֹמְמִ֗י
מִשַּׁ֥עֲרֵי
מָֽוֶת׃
15. לְמַ֥עַן
אֲסַפְּרָ֗ה
כָּֽל־
תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ
בְּשַֽׁעֲרֵ֥י
בַת־
צִיּ֑וֹן
אָ֝גִ֗ילָה
בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
16. טָבְע֣וּ
ג֭וֹיִם
בְּשַׁ֣חַת
עָשׂ֑וּ
בְּרֶֽשֶׁת־
ז֥וּ
טָ֝מָ֗נוּ
נִלְכְּדָ֥ה
רַגְלָֽם׃
17. נ֤וֹדַ֨ע ׀
יְהוָה֮
מִשְׁפָּ֢ט
עָ֫שָׂ֥ה
בְּפֹ֣עַל
כַּ֭פָּיו
נוֹקֵ֣שׁ
רָשָׁ֑ע
הִגָּי֥וֹן
סֶֽלָה׃
18. יָשׁ֣וּבוּ
רְשָׁעִ֣ים
לִשְׁא֑וֹלָה
כָּל־
גּ֝וֹיִ֗ם
שְׁכֵחֵ֥י
אֱלֹהִֽים׃
19. כִּ֤י
לֹ֣א
לָ֭נֶצַח
יִשָּׁכַ֣ח
אֶבְי֑וֹן
תִּקְוַ֥ת
ענוים
עֲ֝נִיִּ֗ים
תֹּאבַ֥ד
לָעַֽד׃
20. קוּמָ֣ה
יְ֭הוָה
אַל־
יָעֹ֣ז
אֱנ֑וֹשׁ
יִשָּׁפְט֥וּ
ג֝וֹיִ֗ם
עַל־
פָּנֶֽיךָ׃
21. שִׁ֘יתָ֤ה
יְהוָ֨ה ׀
מוֹרָ֗ה
לָ֫הֶ֥ם
יֵדְע֥וּ
גוֹיִ֑ם
אֱנ֖וֹשׁ
הֵ֣מָּה
סֶּֽלָה׃
Psalm 35:
Psalm 35
1. לְדָוִ֨ד ׀
רִיבָ֣ה
יְ֭הוָה
אֶת־
יְרִיבַ֑י
לְ֝חַ֗ם
אֶת־
לֹֽחֲמָֽי׃
2. הַחֲזֵ֣ק
מָגֵ֣ן
וְצִנָּ֑ה
וְ֝ק֗וּמָה
בְּעֶזְרָתִֽי׃
3. וְהָ֘רֵ֤ק
חֲנִ֣ית
וּ֭סְגֹר
לִקְרַ֣את
רֹדְפָ֑י
אֱמֹ֥ר
לְ֝נַפְשִׁ֗י
יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ
אָֽנִי׃
4. יֵבֹ֣שׁוּ
וְיִכָּלְמוּ֮
מְבַקְשֵׁ֢י
נַ֫פְשִׁ֥י
יִסֹּ֣גוּ
אָח֣וֹר
וְיַחְפְּר֑וּ
חֹ֝שְׁבֵ֗י
רָעָתִֽי׃
5. יִֽהְי֗וּ
כְּמֹ֥ץ
לִפְנֵי־
ר֑וּחַ
וּמַלְאַ֖ךְ
יְהוָ֣ה
דּוֹחֶֽה׃
6. יְֽהִי־
דַרְכָּ֗ם
חֹ֥שֶׁךְ
וַחֲלַקְלַקּ֑וֹת
וּמַלְאַ֥ךְ
יְ֝הוָ֗ה
רֹדְפָֽם׃
7. כִּֽי־
חִנָּ֣ם
טָֽמְנוּ־
לִ֭י
שַׁ֣חַת
רִשְׁתָּ֑ם
חִ֝נָּ֗ם
חָפְר֥וּ
לְנַפְשִֽׁי׃
8. תְּבוֹאֵ֣הוּ
שׁוֹאָה֮
לֹֽא־
יֵ֫דָ֥ע
וְרִשְׁתּ֣וֹ
אֲשֶׁר־
טָמַ֣ן
תִּלְכְּד֑וֹ
בְּ֝שׁוֹאָ֗ה
יִפָּל־
בָּֽהּ׃
9. וְ֭נַפְשִׁי
תָּגִ֣יל
בַּיהוָ֑ה
תָּ֝שִׂישׂ
בִּישׁוּעָתֽוֹ׃
10. כָּ֥ל
עַצְמוֹתַ֨י ׀
תֹּאמַרְנָה֮
יְהוָ֗ה
מִ֥י
כָ֫מ֥וֹךָ
מַצִּ֣יל
עָ֭נִי
מֵחָזָ֣ק
מִמֶּ֑נּוּ
וְעָנִ֥י
וְ֝אֶבְי֗וֹן
מִגֹּזְלֽוֹ׃
11. יְ֭קוּמוּן
עֵדֵ֣י
חָמָ֑ס
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־
יָ֝דַ֗עְתִּי
יִשְׁאָלֽוּנִי׃
12. יְשַׁלְּמ֣וּנִי
רָ֭עָה
תַּ֥חַת
טוֹבָ֗ה
שְׁכ֣וֹל
לְנַפְשִֽׁי׃
13. וַאֲנִ֤י ׀
בַּחֲלוֹתָ֡ם
לְב֬וּשִׁי
שָׂ֗ק
עִנֵּ֣יתִי
בַצּ֣וֹם
נַפְשִׁ֑י
וּ֝תְפִלָּתִ֗י
עַל־
חֵיקִ֥י
תָשֽׁוּב׃
14. כְּרֵֽעַ־
כְּאָ֣ח
לִ֭י
הִתְהַלָּ֑כְתִּי
כַּאֲבֶל־
אֵ֝֗ם
קֹדֵ֥ר
שַׁחֽוֹתִי׃
15. וּבְצַלְעִי֮
שָׂמְח֢וּ
וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ
נֶאֶסְפ֬וּ
עָלַ֣י
נֵ֭כִים
וְלֹ֣א
יָדַ֑עְתִּי
קָֽרְע֥וּ
וְלֹא־
דָֽמּוּ׃
16. בְּ֭חַנְפֵי
לַעֲגֵ֣י
מָע֑וֹג
חָרֹ֖ק
עָלַ֣י
שִׁנֵּֽימוֹ׃
17. אֲדֹנָי֮
כַּמָּ֢ה
תִ֫רְאֶ֥ה
הָשִׁ֣יבָה
נַ֭פְשִׁי
מִשֹּׁאֵיהֶ֑ם
מִ֝כְּפִירִ֗ים
יְחִידָתִֽי׃
18. א֭וֹדְךָ
בְּקָהָ֣ל
רָ֑ב
בְּעַ֖ם
עָצ֣וּם
אֲהַֽלְלֶֽךָּ׃
19. אַֽל־
יִשְׂמְחוּ־
לִ֣י
אֹיְבַ֣י
שֶׁ֑קֶר
שֹׂנְאַ֥י
חִ֝נָּ֗ם
יִקְרְצוּ־
עָֽיִן׃
20. כִּ֤י
לֹ֥א
שָׁל֗וֹם
יְדַ֫בֵּ֥רוּ
וְעַ֥ל
רִגְעֵי־
אֶ֑רֶץ
דִּבְרֵ֥י
מִ֝רְמוֹת
יַחֲשֹׁבֽוּן׃
21. וַיַּרְחִ֥יבוּ
עָלַ֗י
פִּ֫יהֶ֥ם
אָ֭מְרוּ
הֶאָ֣ח ׀
הֶאָ֑ח
רָאֲתָ֥ה
עֵינֵֽינוּ׃
22. רָאִ֣יתָה
יְ֭הוָה
אַֽל־
תֶּחֱרַ֑שׁ
אֲ֝דֹנָ֗י
אֲל־
תִּרְחַ֥ק
מִמֶּֽנִּי׃
23. הָעִ֣ירָה
וְ֭הָקִיצָה
לְמִשְׁפָּטִ֑י
אֱלֹהַ֖י
וַֽאדֹנָ֣י
לְרִיבִֽי׃
24. שָׁפְטֵ֣נִי
כְ֭צִדְקְךָ
יְהוָ֥ה
אֱלֹהָ֗י
וְאַל־
יִשְׂמְחוּ־
לִֽי׃
25. אַל־
יֹאמְר֣וּ
בְ֭לִבָּם
הֶאָ֣ח
נַפְשֵׁ֑נוּ
אַל־
יֹ֝אמְר֗וּ
בִּֽלַּעֲנֽוּהוּ׃
26. יֵ֘בֹ֤שׁוּ
וְיַחְפְּר֨וּ ׀
יַחְדָּו֮
שְׂמֵחֵ֢י
רָעָ֫תִ֥י
יִֽלְבְּשׁוּ־
בֹ֥שֶׁת
וּכְלִמָּ֑ה
הַֽמַּגְדִּtילִ֥ים
עָלָֽי׃
27. יָרֹ֣נּוּ
וְיִשְׂמְחוּ֮
חֲפֵצֵ֢י
צִ֫דְקִ֥י
וְיֹאמְר֣וּ
תָ֭מִיד
יִגְדַּ֣ל
יְהוָ֑ה
הֶ֝חָפֵ֗ץ
שְׁל֣וֹם
עַבְדּֽוֹ׃
28. וּ֭לְשׁוֹנִי
תֶּהְגֶּ֣ה
צִדְקֶ֑ךָ
כָּל־
הַ֝יּוֹם
תְּהִלָּתֶֽךָ׃