Psalm 9 → 107
Reasoning: 8768 Output: 7872 Total: 16640
Argument
Thesis in a sentence: Psalm 9 lays down the theological program (YHWH enthroned as just judge who hears the cry of the afflicted and reverses the fortunes of the nations), and Psalm 107 reads like the communal “case-book” that answers it—actual deliverances that the redeemed now “say,” giving thanks and recounting YHWH’s “wonders.” The linkage can be argued on lexical, stylistic, formal and thematic grounds as follows. A. High‑value lexical matches (rarer/identical forms first) - Identical phrase שערי מות “the gates of death” (Ps 9:14; 107:18). This collocation is rare in the Bible; its appearance in both psalms tightly yokes them conceptually (plea to be lifted “from the gates of death” in 9 → sufferers brought back from the brink “to the gates of death” in 107). - אביון “the needy/poor” as key beneficiary in both: “כי לא לנצח יִשָּׁכַח אביון” (9:19) → “וַיְשַׂגֵּב אביון מעוני” (107:41). Psalm 9 promises the needy won’t be forgotten; Psalm 107 shows the promise realized. - Root שגב “set on high/stronghold”: מִשְׂגָּב (9:10, noun) ↔ וַיְשַׂגֵּב (107:41, verb). Same root, same idea—YHWH elevates/protects the downtrodden. - עֶלְיוֹן “Most High”: “אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן” (9:3) ↔ “וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ” (107:11). Psalm 9 exalts the Elyon; Psalm 107 narrates what happens when people spurn his counsel. - נִפְלְאוֹת “wonders”: “אֲסַפְּרָה כָּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ” (9:2) ↔ the refrain “וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם” (107:8, 15, 21, 31). The vow to recount wonders in 9 is enacted repeatedly in 107. - Root ספר “recount”: 9:2, 15 “אֲסַפְּרָה …” ↔ 107:22 “וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו.” Same root, same cultic function. - Roots צעק/זעק “cry out”: 9:13 “צַעֲקַת עֲנָוִים” ↔ 107’s four refrains “וַיִּצְעֲקוּ/ויזעקו … יושיעם” (vv. 6, 13, 19, 28). Psalm 107 is the concrete answer to the cry Psalm 9 said YHWH would not forget (9:13). - Root כשׁל “stumble”: 9:4 “יִכָּשְׁלוּ” ↔ 107:12 “כָּשְׁלוּ.” In both, the ungodly collapse under divine rule. - Root שחת “pit/destruction”: 9:16 “בְּשַׁחַת” ↔ 107:20 “מִשְּׁחִיתוֹתָם.” In both, YHWH overrules the “pit/destruction” that threatens. - ישב/יושב “sit/dwell”: 9:8 “יהוה לְעוֹלָם יֵשֵׁב,” 9:12 “יֹשֵׁב צִיּוֹן” ↔ 107:10 “יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ,” 107:36 “וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים,” 107:32 “בְּמוֹשַׁב זְקֵנִים.” The seated/throned LORD (Ps 9) produces settled habitation (Ps 107). B. Form and stylistic continuity: “call to praise” answered by “communal thanksgiving” - Psalm 9 issues imperatives and vows: “זַמְּרוּ לַיהוה … הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו … אֲסַפְּרָה” (9:12, 2; cf. 9:15). Psalm 107 realizes them with plural imperatives and cohortatives: “הֹדוּ לַיהוה” (107:1), “יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יהוה” (107:2), “יוֹדּוּ … וִיסַפְּרוּ … וִירֹמְמוּהוּ” (vv. 8, 22, 32). - Singular speaker in 9 (“אוֹדֶה … אֲסַפְּרָה”) → corporate speakers in 107 (“יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יהוה”). The personal pledge to praise (9) blossoms into communal todah liturgy (107). C. Thematic/narrative progression (justice → deliverance case studies → settlement) - Enthronement and judgment: 9:5–9 “יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק … יִשְׁפֹּט תֵּבֵל” → 107 shows that rule at work across the world: desert (vv. 4–9), prison (10–16), sickness (17–22), sea (23–32). - From enemies ruined to people settled: 9:6–7 “אִבַּדְתָּ רָשָׁע … וְעָרִים נָתַשְׁתָּ” → 107:4, 7, 36 “עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ … אֶל־עִיר מוֹשָׁב … וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב.” The space created by divine judgment (9) is followed by YHWH guiding and planting his own (107). - The afflicted remembered/raised: 9:13, 19 “דֹרֵשׁ דָּמִים … לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים … לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אביון” → 107 narrates exactly this, four times answering cries (vv. 6, 13, 19, 28) and climactically “וַיְשַׂגֵּב אביון מעוני” (v. 41). - Gates/city motif: 9 contrasts “שַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן” with “שַׁעֲרֵי מָוֶת” (9:14–15); 107 moves people away from “שַׁעֲרֵי מָוֶת” (107:18) into a settled “עִיר מוֹשָׁב” (vv. 7, 36). - Educational close: 9 ends, “שִׁיתָה יהוה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה” (9:21)—a demand that nations learn their place; 107 ends, “מִי־חָכָם … וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יהוה” (107:43)—wisdom gained by reflecting on those very acts. Fear/acknowledgment in 9 → wisdom/insight in 107. D. Israelite life-pattern behind both (judgment → gathering/return → thanksgiving) - Psalm 9’s courtroom/kingship frame (YHWH judges nations, remembers blood, protects oppressed) is the covenantal premise for an exile‑return pattern. Psalm 107 opens with redemption language and ingathering: “גְּאוּלֵי יהוה … קִבְּצָם … מִמִּזְרָח … מַעֲרָב … צָפוֹן … יָם” (107:2–3). This reads like the historical/theological sequel to the program stated in 9. E. Summary of the strongest “weight-of-evidence” links - Rare, identical collocation: שערי מות (9:14; 107:18). - Promise/fulfillment around אביון + שגב (9:10, 19 ↔ 107:41). - Vow and imperatives to recount/narrate wonders (ספר; נפלאות) in 9 enacted repetitively in 107 (יודו/יספרו/נפלאותיו). - Shared roots signaling identical reversals: כשׁל; שחת; צעק/זעק. - Thematic arc from enthronement/judgment and the fate of “גוים” (9) to world‑spanning deliverances and public praise in assemblies (107). Taken together, these lexical fingerprints, formal moves, and narrative logic make Psalm 107 read naturally as the communal, wisdom‑tinged realization of what Psalm 9 proclaims and petitions.
Evaluation
Score: 6.5
Evaluated at: 2025-12-06T04:02:23 (UTC)
Evaluator model: gpt-5
Evaluator version: v2
Reasoning: 4032 Output: 8699 Total: 12731
Checklist
- Has verse refs: Yes
- Factual error detected: No
- Only generic motifs: No
- Counterargument considered: No
- LXX/MT numbering acknowledged: No
Vocabulary specificity: 4.5 / 10
Strong: rare “שערי מות” (Ps 9:14; 107:18) and multiple exact lexical correspondences with verse refs. Weakness: many overlaps are commonplace; no engagement with Ps 9–10 acrostic link or Ps 106→107 sequence.
Prompt
Consider Psalm 9 and Psalm 107 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 107 logically follows on from Psalm 9? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.
Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.
Psalm 9:
Psalm 9
1. לַ֭מְנַצֵּחַ
עַלְמ֥וּת
לַבֵּ֗ן
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד׃
2. אוֹדֶ֣ה
יְ֭הוָה
בְּכָל־
לִבִּ֑י
אֲ֝סַפְּרָ֗ה
כָּל־
נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
3. אֶשְׂמְחָ֣ה
וְאֶעֶלְצָ֣ה
בָ֑ךְ
אֲזַמְּרָ֖ה
שִׁמְךָ֣
עֶלְיֽוֹן׃
4. בְּשׁוּב־
אוֹיְבַ֥י
אָח֑וֹר
יִכָּשְׁל֥וּ
וְ֝יֹאבְד֗וּ
מִפָּנֶֽיךָ׃
5. כִּֽי־
עָ֭שִׂיתָ
מִשְׁפָּטִ֣י
וְדִינִ֑י
יָשַׁ֥בְתָּ
לְ֝כִסֵּ֗א
שׁוֹפֵ֥ט
צֶֽדֶק׃
6. גָּעַ֣רְתָּ
ג֭וֹיִם
אִבַּ֣דְתָּ
רָשָׁ֑ע
שְׁמָ֥ם
מָ֝חִ֗יתָ
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד׃
7. הָֽאוֹיֵ֨ב ׀
תַּ֥מּוּ
חֳרָב֗וֹת
לָ֫נֶ֥צַח
וְעָרִ֥ים
נָתַ֑שְׁתָּ
אָבַ֖ד
זִכְרָ֣ם
הֵֽמָּה׃
8. וַֽ֭יהוָה
לְעוֹלָ֣ם
יֵשֵׁ֑ב
כּוֹנֵ֖ן
לַמִּשְׁפָּ֣ט
כִּסְאֽוֹ׃
9. וְה֗וּא
יִשְׁפֹּֽט־
תֵּבֵ֥ל
בְּצֶ֑דֶק
יָדִ֥ין
לְ֝אֻמִּ֗ים
בְּמֵישָֽׁtרִים׃
10. וִ֘יהִ֤י
יְהוָ֣ה
מִשְׂגָּ֣ב
לַדָּ֑ךְ
מִ֝שְׂגָּ֗ב
לְעִתּ֥וֹת
בַּצָּרָֽה׃
11. וְיִבְטְח֣וּ
בְ֭ךָ
יוֹדְעֵ֣י
שְׁמֶ֑ךָ
כִּ֤י
לֹֽא־
עָזַ֖בְתָּ
דֹרְשֶׁ֣יךָ
יְהוָֽה׃
12. זַמְּר֗וּ
לַ֭יהוָה
יֹשֵׁ֣ב
צִיּ֑וֹן
הַגִּ֥ידוּ
בָ֝עַמִּ֗ים
עֲלִֽילוֹתָֽיו׃
13. כִּֽי־
דֹרֵ֣שׁ
דָּ֭מִים
אוֹתָ֣ם
זָכָ֑ר
לֹֽא־
שָׁ֝כַ֗ח
צַעֲקַ֥ת
עניים
עֲנָוִֽים׃
14. חָֽנְנֵ֬נִי
יְהוָ֗ה
רְאֵ֣ה
עָ֭נְיִי
מִשֹּׂנְאָ֑י
מְ֝רוֹמְמִ֗י
מִשַּׁ֥עֲרֵי
מָֽוֶת׃
15. לְמַ֥עַן
אֲסַפְּרָ֗ה
כָּֽל־
תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ
בְּשַֽׁעֲרֵ֥י
בַת־
צִיּ֑וֹן
אָ֝גִ֗ילָה
בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃
16. טָבְע֣וּ
ג֭וֹיִם
בְּשַׁ֣חַת
עָשׂ֑וּ
בְּרֶֽשֶׁת־
ז֥וּ
טָ֝מָ֗נוּ
נִלְכְּדָ֥ה
רַגְלָֽם׃
17. נ֤וֹדַ֨ע ׀
יְהוָה֮
מִשְׁפָּ֢ט
עָ֫שָׂ֥ה
בְּפֹ֣עַל
כַּ֭פָּיו
נוֹקֵ֣שׁ
רָשָׁ֑ע
הִגָּי֥וֹן
סֶֽלָה׃
18. יָשׁ֣וּבוּ
רְשָׁעִ֣ים
לִשְׁא֑וֹלָה
כָּל־
גּ֝וֹיִ֗ם
שְׁכֵחֵ֥י
אֱלֹהִֽים׃
19. כִּ֤י
לֹ֣א
לָ֭נֶצַח
יִשָּׁכַ֣ח
אֶבְי֑וֹן
תִּקְוַ֥ת
ענוים
עֲ֝נִיִּ֗ים
תֹּאבַ֥ד
לָעַֽד׃
20. קוּמָ֣ה
יְ֭הוָה
אַל־
יָעֹ֣ז
אֱנ֑וֹשׁ
יִשָּׁפְט֥וּ
ג֝וֹיִ֗ם
עַל־
פָּנֶֽיךָ׃
21. שִׁ֘יתָ֤ה
יְהוָ֨ה ׀
מוֹרָ֗ה
לָ֫הֶ֥ם
יֵדְע֥וּ
גוֹיִ֑ם
אֱנ֖וֹשׁ
הֵ֣מָּה
סֶּֽלָה׃
Psalm 107:
Psalm 107
1. הֹד֣וּ
לַיהוָ֣ה
כִּי־
ט֑וֹב
כִּ֖י
לְעוֹלָ֣ם
חַסְדּֽוֹ׃
2. יֹ֭אמְרוּ
גְּאוּלֵ֣י
יְהוָ֑ה
אֲשֶׁ֥ר
גְּ֝אָלָ֗ם
מִיַּד־
צָֽר׃
3. וּֽמֵאֲרָצ֗וֹת
קִ֫בְּצָ֥ם
מִמִּזְרָ֥ח
וּמִֽמַּעֲרָ֑ב
מִצָּפ֥וֹן
וּמִיָּֽם׃
4. תָּע֣וּ
בַ֭מִּדְבָּר
בִּישִׁימ֣וֹן
דָּ֑רֶךְ
עִ֥יר
מ֝וֹשָׁ֗ב
לֹ֣א
מָצָֽאוּ׃
5. רְעֵבִ֥ים
גַּם־
צְמֵאִ֑ים
נַ֝פְשָׁ֗ם
בָּהֶ֥ם
תִּתְעַטָּֽף׃
6. וַיִּצְעֲק֣וּ
אֶל־
יְ֭הוָה
בַּצַּ֣ר
לָהֶ֑ם
מִ֝מְּצֽוּקוֹתֵיהֶ֗ם
יַצִּילֵֽם׃
7. וַ֭יַּֽדְרִיכֵם
בְּדֶ֣רֶךְ
יְשָׁרָ֑ה
לָ֝לֶ֗כֶת
אֶל־
עִ֥יר
מוֹשָֽׁב׃
8. יוֹד֣וּ
לַיהוָ֣ה
חַסְדּ֑וֹ
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
לִבְנֵ֥י
אָדָֽם׃
9. כִּי־
הִ֭שְׂבִּיעַ
נֶ֣פֶשׁ
שֹׁקֵקָ֑ה
וְנֶ֥פֶשׁ
רְ֝עֵבָה
מִלֵּא־
טֽוֹב׃
10. יֹ֭שְׁבֵי
חֹ֣שֶׁךְ
וְצַלְמָ֑וֶת
אֲסִירֵ֖י
עֳנִ֣י
וּבַרְזֶֽל׃
11. כִּֽי־
הִמְר֥וּ
אִמְרֵי־
אֵ֑ל
וַעֲצַ֖ת
עֶלְי֣וֹן
נָאָֽצוּ׃
12. וַיַּכְנַ֣ע
בֶּעָמָ֣ל
לִבָּ֑ם
כָּ֝שְׁל֗וּ
וְאֵ֣ין
עֹזֵֽר׃
13. וַיִּזְעֲק֣וּ
אֶל־
יְ֭הוָה
בַּצַּ֣ר
לָהֶ֑ם
מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם
יוֹשִׁיעֵֽם׃
14. יֽ֭וֹצִיאֵם
מֵחֹ֣שֶׁךְ
וְצַלְמָ֑וֶת
וּמוֹסְר֖וֹתֵיהֶ֣ם
יְנַתֵּֽק׃
15. יוֹד֣וּ
לַיהוָ֣ה
חַסְדּ֑וֹ
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
לִבְנֵ֥י
אָדָֽם׃
16. כִּֽי־
שִׁ֭בַּר
דַּלְת֣וֹת
נְחֹ֑שֶׁת
וּבְרִיחֵ֖י
בַרְזֶ֣ל
גִּדֵּֽעַ׃
17. אֱ֭וִלִים
מִדֶּ֣רֶךְ
פִּשְׁעָ֑ם
וּֽ֝מֵעֲוֺ֥נֹתֵיהֶ֗םt
יִתְעַנּֽוּ׃
18. כָּל־
אֹ֭כֶל
תְּתַעֵ֣ב
נַפְשָׁ֑ם
וַ֝יַּגִּ֗יעוּ
עַד־
שַׁ֥עֲרֵי
מָֽוֶת׃
19. וַיִּזְעֲק֣וּ
אֶל־
יְ֭הוָה
בַּצַּ֣ר
לָהֶ֑ם
מִ֝מְּצֻֽקוֹתֵיהֶ֗ם
יוֹשִׁיעֵֽם׃
20. יִשְׁלַ֣ח
דְּ֭בָרוֹ
וְיִרְפָּאֵ֑ם
וִֽ֝ימַלֵּ֗ט
מִשְּׁחִיתוֹתָֽם׃
8
21. יוֹד֣וּ
לַיהוָ֣ה
חַסְדּ֑וֹ
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
לִבְנֵ֥י
אָדָֽם׃
8
22. וְ֭יִזְבְּחוּ
זִבְחֵ֣י
תוֹדָ֑ה
וִֽיסַפְּר֖וּ
מַעֲשָׂ֣יו
בְּרִנָּֽה׃
8
23. יוֹרְדֵ֣י
הַ֭יָּם
בָּאֳנִיּ֑וֹת
עֹשֵׂ֥י
מְ֝לָאכָ֗ה
בְּמַ֣יִם
רַבִּֽים׃
8
24. הֵ֣מָּה
רָ֭אוּ
מַעֲשֵׂ֣י
יְהוָ֑ה
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
בִּמְצוּלָֽה׃
8
25. וַיֹּ֗אמֶר
וַֽ֭יַּעֲמֵד
ר֣וּחַ
סְעָרָ֑ה
וַתְּרוֹמֵ֥ם
גַּלָּֽיו׃
8
26. יַעֲל֣וּ
שָׁ֭מַיִם
יֵרְד֣וּ
תְהוֹמ֑וֹת
נַ֝פְשָׁ֗ם
בְּרָעָ֥ה
תִתְמוֹגָֽג׃
27. יָח֣וֹגּוּ
וְ֭יָנוּעוּ
כַּשִּׁכּ֑וֹר
וְכָל־
חָ֝כְמָתָ֗ם
תִּתְבַּלָּֽע׃
28. וַיִּצְעֲק֣וּ
אֶל־
יְ֭הוָה
בַּצַּ֣ר
לָהֶ֑ם
וּֽ֝מִמְּצֽוּקֹתֵיהֶ֗ם
יוֹצִיאֵֽם׃
29. יָקֵ֣ם
סְ֭עָרָה
לִדְמָמָ֑ה
וַ֝יֶּחֱשׁ֗וּ
גַּלֵּיהֶֽם׃
30. וַיִּשְׂמְח֥וּ
כִֽי־
יִשְׁתֹּ֑קוּ
וַ֝יַּנְחֵ֗ם
אֶל־
מְח֥וֹז
חֶפְצָֽם׃
31. יוֹד֣וּ
לַיהוָ֣ה
חַסְדּ֑וֹ
וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו
לִבְנֵ֥י
אָדָֽם׃
32. וִֽ֭ירֹמְמוּהוּ
בִּקְהַל־
עָ֑ם
וּבְמוֹשַׁ֖ב
זְקֵנִ֣ים
יְהַלְלֽוּהוּ׃
33. יָשֵׂ֣ם
נְהָר֣וֹת
לְמִדְבָּ֑ר
וּמֹצָ֥אֵי
מַ֝֗יִם
לְצִמָּאֽוֹן׃
34. אֶ֣רֶץ
פְּ֭רִי
לִמְלֵחָ֑ה
מֵ֝רָעַ֗ת
יֹ֣שְׁבֵי
בָֽהּ׃
35. יָשֵׂ֣ם
מִ֭דְבָּר
לַֽאֲגַם־
מַ֑יִם
וְאֶ֥רֶץ
צִ֝יָּ֗ה
לְמֹצָ֥אֵי
מָֽיִם׃
36. וַיּ֣וֹשֶׁב
שָׁ֣ם
רְעֵבִ֑ים
וַ֝יְכוֹנְנ֗וּ
עִ֣יר
מוֹשָֽׁב׃
37. וַיִּזְרְע֣וּ
שָׂ֭דוֹת
וַיִּטְּע֣וּ
כְרָמִ֑ים
וַ֝יַּעֲשׂ֗וּ
פְּרִ֣י
תְבֽוּאָה׃
38. וַיְבָרֲכֵ֣ם
וַיִּרְבּ֣וּ
מְאֹ֑ד
וּ֝בְהֶמְתָּ֗ם
לֹ֣א
יַמְעִֽיט׃
39. וַיִּמְעֲט֥וּ
וַיָּשֹׁ֑חוּ
מֵעֹ֖צֶר
רָעָ֣ה
וְיָגֽוֹן׃
8
40. שֹׁפֵ֣ךְ
בּ֭וּז
עַל־
נְדִיבִ֑ים
וַ֝יַּתְעֵ֗ם
בְּתֹ֣הוּ
לֹא־
דָֽרֶךְ׃
41. וַיְשַׂגֵּ֣ב
אֶבְי֣וֹן
מֵע֑וֹנִי
וַיָּ֥שֶׂם
כַּ֝צֹּ֗אן
מִשְׁפָּחֽוֹת׃
42. יִרְא֣וּ
יְשָׁרִ֣ים
וְיִשְׂמָ֑חוּ
וְכָל־
עַ֝וְלָ֗ה
קָ֣פְצָה
פִּֽיהָ׃
43. מִי־
חָכָ֥ם
וְיִשְׁמָר־
אֵ֑לֶּה
וְ֝יִתְבּֽוֹנְנ֗וּ
חַֽסְדֵ֥י
יְהוָֽה׃