Psalm 12 → 119
Reasoning: 5991 Output: 16843 Total: 22834
Argument
Below are several *text-internal* arguments for reading Psalm 119 as a logical sequel (a developed “answer”) to Psalm 12—moving from a crisis of corrupt human speech to a life structured around the trustworthy speech of YHWH. I’ll foreground the strongest links where the *same lexeme/form* recurs, and especially rarer items. ## 1) From *human speech as false* (Ps 12) to *YHWH’s speech as the stable center* (Ps 119) ### a) Shared “speech” vocabulary: mouth/lips/tongue + speak Psalm 12 is dominated by speech-organs and speech-acts: - **שָׂפָה / שְׂפָתַיִם / לָשׁוֹן** (12:3–5) - **דבר**-verbs: **יְדַבְּרוּ** (12:3), **מְדַבֶּרֶת** (12:4) Psalm 119 repeatedly reuses the same “speech” field, but in a *reoriented* way—speech is now disciplined by Torah: - **בִּשְׂפָתַי** “with my lips” (119:13); **שְׂפָתַי** (119:171) - **לְשׁוֹנִי** (119:172) - **וַאֲדַבְּרָה** “and I will speak” (119:46) So: Ps 12 diagnoses a linguistic/moral collapse (“they speak שָׁוְא… flattering lips”); Ps 119 depicts the repaired alternative—speech that *recounts, answers with,* and *is governed by* God’s words. ### b) The key hinge-word: **אִמְרָה / אִמְרוֹת** (“utterance/saying”) Psalm 12 climaxes in a programmatic claim: - **אִמֲרוֹת יְהוָה … טְהֹרוֹת** (12:7) “The utterances of YHWH are pure…” Psalm 119 is arguably the Psalter’s most sustained exploration of **אִמְרָה** (e.g., 119:11, 38, 41, 50, 58, 67, 76, 82, 103, 140, 148, 158, 160, 172…). This makes 12:7 read like a thesis statement that 119 then expands into a whole spirituality. ## 2) A rare, very strong lexical link: **צרף** (“refine”) Psalm 12 uses a refining simile: - **כֶּסֶף צָרוּף … מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם** (12:7) “silver refined… purified sevenfold” Psalm 119 returns with the *same root* and the same idea, applied directly to God’s speech: - **צְרוּפָה אִמְרָתֶךָ מְאֹד** (119:140) “Your utterance is very refined” Because **צרף** is not just a generic “goodness” word but a specific metallurgical metaphor, the reuse strongly supports a “12 → 119” progression: *the pure/refined divine sayings (12:7) become the object of love and meditation (119:140).* Related motif-clustering: - Ps 12: silver refining; Ps 119 also values Torah “more than **gold and silver**” (**זָהָב וָכָסֶף**, 119:72; cf. 119:127). ## 3) Another exact form link: **שָׁוְא** (“vanity/falsehood”) Psalm 12’s social breakdown is explicitly framed as: - **שָׁוְא יְדַבְּרוּ** (12:3) “They speak falsehood/vanity” Psalm 119 reuses the same lexeme in a moral petition: - **הַעֲבֵר עֵינַי מֵרְאֹות שָׁוְא** (119:37) “Turn my eyes from seeing vanity/falsehood” That creates a neat logical move: - Ps 12: “falsehood is what people *say*.” - Ps 119: “train me so falsehood is not what I *even look at*—and instead I cling to your word.” ## 4) From God’s promise “I will protect” (Ps 12) to the Psalmist’s lifelong “I will guard/keep” (Ps 119) Psalm 12:8: - **אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם** “You, YHWH, will **keep** them” - **תִּצְּרֶנּוּ** “You will **guard** him/us” Psalm 119 opens by blessing precisely those who “guard”: - **נֹצְרֵי עֵדֹתָיו** (119:2) “those who **guard** his testimonies” (root **נצר**) …and then becomes a long series of **שׁמר** commitments (“I will keep…”). This reads as a covenantal “call-and-response”: - Ps 12: confidence that YHWH *keeps/guards* amid a corrupt generation. - Ps 119: the human side of that preservation—*keeping/guarding* Torah as one’s way of survival. ## 5) Double-hearted speech (Ps 12) answered by whole-hearted Torah-seeking (Ps 119) Psalm 12:3 pinpoints the inner problem: - **בְּלֵב וָלֵב** “with a heart and a heart” (double-heartedness) Psalm 119 repeatedly insists on the opposite posture as the condition of blessedness: - **בְּכָל־לֵב** “with the whole heart” (119:2, 10, 34, 58, 69, 145, etc.) - and asks for integrity: **לִבִּי תָמִים** (119:80) So Ps 119 can be read as the ethical/inner repair for Ps 12’s diagnosis: the cure for “לב ולב” is “בכל לב”. ## 6) “The wicked walk about” (Ps 12) vs. “the blessed walk in Torah” (Ps 119) Psalm 12 ends with an image of moral environment: - **סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן** (12:9) “The wicked **walk about** all around” Psalm 119 begins with the counter-image: - **אַשְׁרֵי … הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה** (119:1) “Blessed are those who **walk** in the Torah of YHWH” That is an elegant logical handoff: the “walking” that dominates the public square in Ps 12 (wicked roaming) is answered by a different “walking” in Ps 119 (disciplined halakhic life). ## 7) Boastful autonomy (“Who is lord over us?”) answered by “Your servant” identity Psalm 12 portrays the wicked’s ideology: - **לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר … מִי אָדוֹן לָנוּ** (12:5) “We will prevail with our tongue… Who is lord over us?” Psalm 119, by contrast, is saturated with **עַבְדְּךָ** (“your servant”) and voluntaristic submission to divine authority (e.g., 119:17, 23, 49, 65, 124–125, 140, 176, etc.). So a plausible “sequence” is: - Ps 12: the crisis is speech used to assert self-lordship. - Ps 119: the resolution is a life that confesses one Lord and adopts the posture of a servant whose speech and conduct are ruled by Torah. ## 8) “Faithfulness vanished” (Ps 12) vs. Torah as *faithfulness* (Ps 119) Psalm 12 laments: - **פַּסּוּ אֱמוּנִים** (12:2) “the faithful/faithfulness have vanished” Psalm 119 repeatedly relocates **אמן/אמונה** from unreliable society to God’s commands and governance: - **דֶּרֶךְ־אֱמוּנָה בָחָרְתִּי** (119:30) - **כָּל־מִצְוֺתֶיךָ אֱמוּנָה** (119:86) - **לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ** (119:90) - **וֶאֱמוּנָה מְאֹד** (119:138) So where Ps 12 says “אמונים are gone *among בני אדם*,” Ps 119 answers: “אמונה is not gone; it is located in YHWH’s Torah and rule.” ## 9) Shared “generation / forever” horizon Psalm 12 frames the need as protection from a corrupt **דור**: - **מִן־הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם** (12:8) Psalm 119 repeatedly uses the same “trans-generational/forever” frame: - **לְדֹר וָדֹר** (119:90) - constant **לְעוֹלָם** language about Torah/word stability (e.g., 119:44, 89, 93, 111–112, 152, 160) This supports a canonical logic: the remedy for a broken “generation” is anchoring oneself in what stands “forever.” ## 10) Life-setting / historical plausibility: lament in moral collapse → scribal/Torah piety as survival Even without claiming common authorship, the pairing fits a common Israelite sequence of experience: 1. A community experiences social unraveling marked by lying, flattery, and oppression (Ps 12:2–6). 2. The faithful cling to the one reliable thing: YHWH’s promises/words (Ps 12:7–8). 3. That clinging becomes institutionalized and internalized as a comprehensive Torah-shaped life (Ps 119’s acrostic “totalizing” discipline of language and behavior from א to ת). In that sense, Psalm 119 reads like the long-form lived-out response to Psalm 12’s key turning point: **“אִמֲרוֹת יְהוָה … טְהֹרוֹת”**. If you want, I can (a) rank these links by strength using your criteria (rarity, identical form, same word-class), or (b) run a more systematic Hebrew root/lemma intersection list (including counts and where else in Psalms each rare lemma appears).
Evaluation
Score: 6.0
Evaluated at: 2026-02-17T02:17:55 (UTC)
Evaluator model: gpt-5.2
Evaluator version: v2
Reasoning: 650 Output: 17685 Total: 18335
Checklist
- Has verse refs: Yes
- Factual error detected: No
- Only generic motifs: No
- Counterargument considered: No
- LXX/MT numbering acknowledged: Yes
Vocabulary specificity: 5.5 / 10
Several verified, verse-anchored lexical echoes (אמרות/אִמְרָה; צרף 12:7//119:140; שוא 12:3//119:37; נצר/שמר; הלך) form a plausible “speech→Torah” response, but no editorial signal; motifs widely attested.
Prompt
Consider Psalm 12 and Psalm 119 (reproduced below). What arguments could you make to justify that Psalm 119 logically follows on from Psalm 12? Consider stylistic similarities, similarities of form, similarities of vocab or ideas, shared roots (if you're doing the search in Hebrew), connections to sequences of events common in ancient Israelite life, mythology or history shared by the two psalms.
Rarer words are more significant than commoner words. Identical forms are more significant than similar forms. The same word class is more significant than different word classes formed from the same root. Identical roots are more significant than suppletive roots.
Psalm 12:
Psalm 12
1. לַמְנַצֵּ֥חַ
עַֽל־
הַשְּׁמִינִ֗ית
מִזְמ֥וֹר
לְדָוִֽד׃
2. הוֹשִׁ֣יעָה
יְ֭הוָה
כִּי־
גָמַ֣ר
חָסִ֑יד
כִּי־
פַ֥סּוּ
אֱ֝מוּנִ֗ים
מִבְּנֵ֥י
אָדָֽם׃
3. שָׁ֤וְא ׀
יְֽדַבְּרוּ֮
אִ֤ישׁ
אֶת־
רֵ֫עֵ֥הוּ
שְׂפַ֥ת
חֲלָק֑וֹת
בְּלֵ֖ב
וָלֵ֣ב
יְדַבֵּֽרוּ׃
4. יַכְרֵ֣ת
יְ֭הוָה
כָּל־
שִׂפְתֵ֣י
חֲלָק֑וֹת
לָ֝שׁ֗וֹן
מְדַבֶּ֥רֶת
גְּדֹלֽוֹת׃
5. אֲשֶׁ֤ר
אָֽמְר֨וּ ׀
לִלְשֹׁנֵ֣נוּ
נַ֭גְבִּיר
שְׂפָתֵ֣ינוּ
אִתָּ֑נוּ
מִ֖י
אָד֣וֹן
לָֽנוּ׃
6. מִשֹּׁ֥ד
עֲנִיִּים֮
מֵאַנְקַ֢ת
אֶבְי֫וֹנִ֥ים
עַתָּ֣ה
אָ֭קוּם
יֹאמַ֣ר
יְהוָ֑ה
אָשִׁ֥ית
בְּ֝יֵ֗שַׁע
יָפִ֥יחַֽ
לֽוֹ׃
7. אִֽמֲר֣וֹת
יְהוָה֮
אֲמָר֢וֹת
טְהֹ֫ר֥וֹת
כֶּ֣סֶף
צָ֭רוּף
בַּעֲלִ֣יל
לָאָ֑רֶץ
מְ֝זֻקָּ֗ק
שִׁבְעָתָֽיִם׃
8. אַתָּֽה־
יְהוָ֥ה
תִּשְׁמְרֵ֑ם
תִּצְּרֶ֓נּוּ ׀
מִן־
הַדּ֖וֹר
ז֣וּ
לְעוֹלָֽם׃
9. סָבִ֗יב
רְשָׁעִ֥ים
יִתְהַלָּכ֑וּן
כְּרֻ֥ם
זֻ֝לּ֗וּת
לִבְנֵ֥י
אָדָֽם׃
Psalm 119:
Psalm 119
1. אַשְׁרֵ֥י
תְמִֽימֵי־
דָ֑רֶךְ
הַֽ֝הֹלְכִ֗ים
בְּתוֹרַ֥ת
יְהוָֽה׃
2. אַ֭שְׁרֵי
נֹצְרֵ֥י
עֵדֹתָ֗יו
בְּכָל־
לֵ֥ב
יִדְרְשֽׁוּהוּ׃
3. אַ֭ף
לֹֽא־
פָעֲל֣וּ
עַוְלָ֑ה
בִּדְרָכָ֥יו
הָלָֽכוּ׃
4. אַ֭תָּה
צִוִּ֥יתָה
פִקֻּדֶ֗יךָ
לִשְׁמֹ֥ר
מְאֹֽד׃
5. אַ֭חֲלַי
יִכֹּ֥נוּ
דְרָכָ֗י
לִשְׁמֹ֥ר
חֻקֶּֽיךָ׃
6. אָ֥ז
לֹא־
אֵב֑וֹשׁ
בְּ֝הַבִּיטִ֗י
אֶל־
כָּל־
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
7. א֭וֹדְךָ
בְּיֹ֣שֶׁר
לֵבָ֑ב
בְּ֝לָמְדִ֗י
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
8. אֶת־
חֻקֶּ֥יךָ
אֶשְׁמֹ֑ר
אַֽל־
תַּעַזְבֵ֥נִי
עַד־
מְאֹֽד׃
9. בַּמֶּ֣ה
יְזַכֶּה־
נַּ֭עַר
אֶת־
אָרְח֑וֹ
לִ֝שְׁמֹ֗ר
כִּדְבָרֶֽךָ׃
10. בְּכָל־
לִבִּ֥י
דְרַשְׁתִּ֑יךָ
אַל־
תַּ֝שְׁגֵּ֗נִי
מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
11. בְּ֭לִבִּי
צָפַ֣נְתִּי
אִמְרָתֶ֑ךָ
לְ֝מַ֗עַן
לֹ֣א
אֶֽחֱטָא־
לָֽךְ׃
12. בָּר֖וּךְ
אַתָּ֥ה
יְהוָ֗ה
לַמְּדֵ֥נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
13. בִּשְׂפָתַ֥י
סִפַּ֑רְתִּי
כֹּ֝֗ל
מִשְׁפְּטֵי־
פִֽיךָ׃
14. בְּדֶ֖רֶךְ
עֵדְוֺתֶ֥יךָ
שַּׂ֗tשְׂתִּי
כְּעַ֣ל
כָּל־
הֽוֹן׃
15. בְּפִקֻּדֶ֥יךָ
אָשִׂ֑יחָה
וְ֝אַבִּ֗יטָה
אֹרְחֹתֶֽיךָ׃
16. בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ
אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע
לֹ֖א
אֶשְׁכַּ֣ח
דְּבָרֶֽךָ׃
17. גְּמֹ֖ל
עַֽל־
עַבְדְּךָ֥
אֶֽחְיֶ֗ה
וְאֶשְׁמְרָ֥ה
דְבָרֶֽךָ׃
18. גַּל־
עֵינַ֥י
וְאַבִּ֑יטָה
נִ֝פְלָא֗וֹת
מִתּוֹרָתֶֽךָ׃
19. גֵּ֣ר
אָנֹכִ֣י
בָאָ֑רֶץ
אַל־
תַּסְתֵּ֥ר
מִ֝מֶּ֗נִּי
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
20. גָּרְסָ֣ה
נַפְשִׁ֣י
לְתַאֲבָ֑ה
אֶֽל־
מִשְׁפָּטֶ֥יךָ
בְכָל־
עֵֽת׃
21. גָּ֭עַרְתָּ
זֵדִ֣ים
אֲרוּרִ֑ים
הַ֝שֹּׁגִים
מִמִּצְוֺתֶֽיךָ׃
22. גַּ֣ל
מֵֽ֭עָלַי
חֶרְפָּ֣ה
וָב֑וּז
כִּ֖י
עֵדֹתֶ֣יךָ
נָצָֽרְתִּי׃
23. גַּ֤ם
יָֽשְׁב֣וּ
שָׂ֭רִים
בִּ֣י
נִדְבָּ֑רוּ
עַ֝בְדְּךָ֗
יָשִׂ֥יחַ
בְּחֻקֶּֽיךָ׃
24. גַּֽם־
עֵ֭דֹתֶיךָ
שַׁעֲשֻׁעָ֗י
אַנְשֵׁ֥י
עֲצָתִֽי׃
25. דָּֽבְקָ֣ה
לֶעָפָ֣ר
נַפְשִׁ֑י
חַ֝יֵּ֗נִי
כִּדְבָרֶֽךָ׃
26. דְּרָכַ֣י
סִ֭פַּרְתִּי
וַֽתַּעֲנֵ֗נִי
לַמְּדֵ֥נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
27. דֶּֽרֶךְ־
פִּקּוּדֶ֥יךָ
הֲבִינֵ֑נִי
וְ֝אָשִׂ֗יחָה
בְּנִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃
28. דָּלְפָ֣ה
נַ֭פְשִׁי
מִתּוּגָ֑ה
קַ֝יְּמֵ֗נִי
כִּדְבָרֶֽךָ׃
29. דֶּֽרֶךְ־
שֶׁ֭קֶר
הָסֵ֣ר
מִמֶּ֑נִּי
וְֽתוֹרָתְךָ֥
חָנֵּֽנִי׃
30. דֶּֽרֶךְ־
אֱמוּנָ֥ה
בָחָ֑רְתִּי
מִשְׁפָּטֶ֥יךָ
שִׁוִּֽיתִי׃
31. דָּבַ֥קְתִּי
בְעֵֽדְוֺתֶ֑יךָ
יְ֝הוָ֗ה
אַל־
תְּבִישֵֽׁנִי׃
32. דֶּֽרֶךְ־
מִצְוֺתֶ֥יךָ
אָר֑וּץ
כִּ֖י
תַרְחִ֣יב
לִבִּֽי׃
33. הוֹרֵ֣נִי
יְ֭הוָה
דֶּ֥רֶךְ
חֻקֶּ֗יךָ
וְאֶצְּרֶ֥נָּה
עֵֽקֶב׃
34. הֲ֭בִינֵנִי
וְאֶצְּרָ֥ה
תֽוֹרָתֶ֗ךָ
וְאֶשְׁמְרֶ֥נָּה
בְכָל־
לֵֽב׃
35. הַ֭דְרִיכֵנִי
בִּנְתִ֣יב
מִצְוֺתֶ֑יךָ
כִּי־
ב֥וֹ
חָפָֽצְתִּי׃
36. הַט־
לִ֭בִּי
אֶל־
עֵדְוֺתֶ֗יךָ
וְאַ֣ל
אֶל־
בָּֽצַע׃
37. הַעֲבֵ֣ר
עֵ֭ינַי
מֵרְא֣וֹת
שָׁ֑וְא
בִּדְרָכֶ֥ךָ
חַיֵּֽנִי׃
38. הָקֵ֣ם
לְ֭עַבְדְּךָ
אִמְרָתֶ֑ךָ
אֲ֝שֶׁ֗ר
לְיִרְאָתֶֽךָ׃
39. הַעֲבֵ֣ר
חֶ֭רְפָּתִי
אֲשֶׁ֣ר
יָגֹ֑רְתִּי
כִּ֖י
מִשְׁפָּטֶ֣יךָ
טוֹבִֽים׃
40. הִ֭נֵּה
תָּאַ֣בְתִּי
לְפִקֻּדֶ֑יךָ
בְּצִדְקָתְךָ֥
חַיֵּֽנִי׃
41. וִֽיבֹאֻ֣נִי
חֲסָדֶ֣ךָ
יְהוָ֑ה
תְּ֝שׁ֥וּעָתְךָ֗
כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
42. וְאֶֽעֱנֶ֣ה
חֹרְפִ֣י
דָבָ֑ר
כִּֽי־
בָ֝טַחְתִּי
בִּדְבָרֶֽךָ׃
43. וְֽאַל־
תַּצֵּ֬ל
מִפִּ֣י
דְבַר־
אֱמֶ֣ת
עַד־
מְאֹ֑ד
כִּ֖י
לְמִשְׁפָּטֶ֣ךָ
יִחָֽלְתִּי׃
44. וְאֶשְׁמְרָ֖ה
תוֹרָתְךָ֥
תָמִ֗יד
לְעוֹלָ֥ם
וָעֶֽד׃
45. וְאֶתְהַלְּכָ֥ה
בָרְחָבָ֑ה
כִּ֖י
פִקֻּדֶ֣יךָ
דָרָֽשְׁתִּי׃
46. וַאֲדַבְּרָ֣ה
בְ֭עֵדֹתֶיךָ
נֶ֥גֶד
מְלָכִ֗ים
וְלֹ֣א
אֵבֽוֹשׁ׃
47. וְאֶשְׁתַּֽעֲשַׁ֥ע
בְּמִצְוֺתֶ֗יךָ
אֲשֶׁ֣ר
אָהָֽבְתִּי׃
48. וְאֶשָּֽׂא־
כַפַּ֗י
אֶֽל־
מִ֭צְוֺתֶיךָ
אֲשֶׁ֥ר
אָהָ֗בְתִּי
וְאָשִׂ֥יחָה
בְחֻקֶּֽיךָ׃
49. זְכֹר־
דָּבָ֥ר
לְעַבְדֶּ֑ךָ
עַ֝֗ל
אֲשֶׁ֣ר
יִֽחַלְתָּֽנִי׃
50. זֹ֣את
נֶחָמָתִ֣י
בְעָנְיִ֑י
כִּ֖י
אִמְרָתְךָ֣
חִיָּֽתְנִי׃
51. זֵ֭דִים
הֱלִיצֻ֣נִי
עַד־
מְאֹ֑ד
מִ֝תּֽוֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
נָטִֽיתִי׃
52. זָ֘כַ֤רְתִּי
מִשְׁפָּטֶ֖יךָ
מֵעוֹלָ֥ם ׀
יְהוָ֗ה
וָֽאֶתְנֶחָֽם׃
53. זַלְעָפָ֣ה
אֲ֭חָזַתְנִי
מֵרְשָׁעִ֑ים
עֹ֝זְבֵ֗י
תּוֹרָתֶֽךָ׃
54. זְ֭מִרוֹת
הָֽיוּ־
לִ֥י
חֻקֶּ֗יךָ
בְּבֵ֣ית
מְגוּרָֽי׃
55. זָ֘כַ֤רְתִּי
בַלַּ֣יְלָה
שִׁמְךָ֣
יְהוָ֑ה
וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
תּוֹרָתֶֽךָ׃
56. זֹ֥את
הָֽיְתָה־
לִּ֑י
כִּ֖י
פִקֻּדֶ֣יךָ
נָצָֽרְתִּי׃
57. חֶלְקִ֖י
יְהוָ֥ה
אָמַ֗רְתִּי
לִשְׁמֹ֥ר
דְּבָרֶֽיךָ׃
58. חִלִּ֣יתִי
פָנֶ֣יךָ
בְכָל־
לֵ֑ב
חָ֝נֵּ֗נִי
כְּאִמְרָתֶֽךָ׃
59. חִשַּׁ֥בְתִּי
דְרָכָ֑י
וָאָשִׁ֥יבָה
רַ֝גְלַ֗י
אֶל־
עֵדֹתֶֽיךָ׃
60. חַ֭שְׁתִּי
וְלֹ֣א
הִתְמַהְמָ֑הְתִּי
לִ֝שְׁמֹ֗ר
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
61. חֶבְלֵ֣י
רְשָׁעִ֣ים
עִוְּדֻ֑נִי
תּֽ֝וֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
62. חֲצֽוֹת־
לַ֗יְלָה
אָ֭קוּם
לְהוֹד֣וֹת
לָ֑ךְ
עַ֝֗ל
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
63. חָבֵ֣ר
אָ֭נִי
לְכָל־
אֲשֶׁ֣ר
יְרֵא֑וּךָ
וּ֝לְשֹׁמְרֵ֗י
פִּקּוּדֶֽיךָ׃
64. חַסְדְּךָ֣
יְ֭הוָה
מָלְאָ֥ה
הָאָ֗רֶץ
חֻקֶּ֥יךָ
לַמְּדֵֽנִי׃
65. ט֭וֹב
עָשִׂ֣יתָ
עִֽם־
עַבְדְּךָ֑
יְ֝הוָ֗ה
כִּדְבָרֶֽךָ׃
66. ט֤וּב
טַ֣עַם
וָדַ֣עַת
לַמְּדֵ֑נִי
כִּ֖י
בְמִצְוֺתֶ֣יךָ
הֶאֱמָֽנְתִּי׃
67. טֶ֣רֶם
אֶ֭עֱנֶה
אֲנִ֣י
שֹׁגֵ֑ג
וְ֝עַתָּ֗ה
אִמְרָתְךָ֥
שָׁמָֽרְתִּי׃
68. טוֹב־
אַתָּ֥ה
וּמֵטִ֗יב
לַמְּדֵ֥נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
69. טָפְל֬וּ
עָלַ֣י
שֶׁ֣קֶר
זֵדִ֑ים
אֲ֝נִ֗י
בְּכָל־
לֵ֤ב ׀
אֱצֹּ֬ר
פִּקּוּדֶֽיךָ׃
70. טָפַ֣שׁ
כַּחֵ֣לֶב
לִבָּ֑ם
אֲ֝נִ֗י
תּוֹרָתְךָ֥
שִֽׁעֲשָֽׁעְתִּי׃
71. טֽוֹב־
לִ֥י
כִֽי־
עֻנֵּ֑יתִי
לְ֝מַ֗עַן
אֶלְמַ֥ד
חֻקֶּֽיךָ׃
72. טֽוֹב־
לִ֥י
תֽוֹרַת־
פִּ֑יךָ
מֵ֝אַלְפֵ֗י
זָהָ֥ב
וָכָֽסֶף׃
73. יָדֶ֣יךָ
עָ֭שׂוּנִי
וַֽיְכוֹנְנ֑וּנִי
הֲ֝בִינֵ֗נִי
וְאֶלְמְדָ֥ה
מִצְוֺתֶֽיךָ׃
74. יְ֭רֵאֶיךָ
יִרְא֣וּנִי
וְיִשְׂמָ֑חוּ
כִּ֖י
לִדְבָרְךָ֣
יִחָֽלְתִּי׃
75. יָדַ֣עְתִּי
יְ֭הוָה
כִּי־
צֶ֣דֶק
מִשְׁפָּטֶ֑יךָ
וֶ֝אֱמוּנָ֗ה
עִנִּיתָֽנִי׃
76. יְהִי־
נָ֣א
חַסְדְּךָ֣
לְנַחֲמֵ֑נִי
כְּאִמְרָתְךָ֥
לְעַבְדֶּֽךָ׃
77. יְבֹא֣וּנִי
רַחֲמֶ֣יךָ
וְאֶֽחְיֶ֑ה
כִּי־
תֽ֝וֹרָתְךָ֗
שַֽׁעֲשֻׁעָֽי׃
78. יֵבֹ֣שׁוּ
זֵ֭דִים
כִּי־
שֶׁ֣קֶר
עִוְּת֑וּנִי
אֲ֝נִ֗י
אָשִׂ֥יחַ
בְּפִקּוּדֶֽיךָ׃
79. יָשׁ֣וּבוּ
לִ֣י
יְרֵאֶ֑יךָ
וידעו
וְ֝יֹדְעֵ֗י
עֵדֹתֶֽיךָ׃
80. יְהִֽי־
לִבִּ֣י
תָמִ֣ים
בְּחֻקֶּ֑יךָ
לְ֝מַ֗עַן
לֹ֣א
אֵבֽוֹשׁ׃
81. כָּלְתָ֣ה
לִתְשׁוּעָתְךָ֣
נַפְשִׁ֑י
לִדְבָרְךָ֥
יִחָֽלְתִּי׃
82. כָּל֣וּ
עֵ֭ינַי
לְאִמְרָתֶ֑ךָ
לֵ֝אמֹ֗ר
מָתַ֥י
תְּֽנַחֲמֵֽנִי׃
83. כִּֽי־
הָ֭יִיתִי
כְּנֹ֣אד
בְּקִיט֑וֹר
חֻ֝קֶּ֗יךָ
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
84. כַּמָּ֥ה
יְמֵֽי־
עַבְדֶּ֑ךָ
מָתַ֬י
תַּעֲשֶׂ֖ה
בְרֹדְפַ֣י
מִשְׁפָּֽט׃
85. כָּֽרוּ־
לִ֣י
זֵדִ֣ים
שִׁיח֑וֹת
אֲ֝שֶׁ֗ר
לֹ֣א
כְתוֹרָתֶֽךָ׃
86. כָּל־
מִצְוֺתֶ֥יךָ
אֱמוּנָ֑ה
שֶׁ֖קֶר
רְדָפ֣וּנִי
עָזְרֵֽנִי׃
87. כִּ֭מְעַט
כִּלּ֣וּנִי
בָאָ֑רֶץ
וַ֝אֲנִ֗י
לֹא־
עָזַ֥בְתִּי
פִקֻּודֶֽיךָ׃
88. כְּחַסְדְּךָ֥
חַיֵּ֑נִי
וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
עֵד֥וּת
פִּֽיךָ׃
89. לְעוֹלָ֥ם
יְהוָ֑ה
דְּ֝בָרְךָ֗
נִצָּ֥ב
בַּשָּׁמָֽיִם׃
90. לְדֹ֣ר
וָ֭דֹר
אֱמֽוּנָתֶ֑ךָ
כּוֹנַ֥נְתָּ
אֶ֝֗רֶץ
וַֽתַּעֲמֹֽד׃
91. לְֽ֭מִשְׁפָּטֶיךָ
עָמְד֣וּ
הַיּ֑וֹם
כִּ֖י
הַכֹּ֣ל
עֲבָדֶֽיךָ׃
92. לוּלֵ֣י
ת֭וֹרָתְךָ
שַׁעֲשֻׁעָ֑י
אָ֝֗ז
אָבַ֥דְתִּי
בְעָנְיִֽי׃
93. לְ֭עוֹלָם
לֹא־
אֶשְׁכַּ֣ח
פִּקּוּדֶ֑יךָ
כִּ֥י
בָ֝֗ם
חִיִּיתָֽנִי׃
94. לְֽךָ־
אֲ֭נִי
הוֹשִׁיעֵ֑נִי
כִּ֖י
פִקּוּדֶ֣יךָ
דָרָֽשְׁתִּי׃
95. לִ֤י
קִוּ֣וּ
רְשָׁעִ֣ים
לְאַבְּדֵ֑נִי
עֵ֝דֹתֶ֗יךָ
אֶתְבּוֹנָֽן׃
96. לְֽכָל־
תִּ֭כְלָה
רָאִ֣יתִי
קֵ֑ץ
רְחָבָ֖ה
מִצְוָתְךָ֣
מְאֹֽד׃
97. מָֽה־
אָהַ֥בְתִּי
תוֹרָתֶ֑ךָ
כָּל־
הַ֝יּ֗וֹם
הִ֣יא
שִׂיחָתִֽי׃
98. מֵ֭אֹ֣יְבַי
תְּחַכְּמֵ֣נִי
מִצְוֺתֶ֑ךָ
כִּ֖י
לְעוֹלָ֣ם
הִיא־
לִֽי׃
99. מִכָּל־
מְלַמְּדַ֥י
הִשְׂכַּ֑לְתִּי
כִּ֥י
עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ
שִׂ֣יחָה
לִֽֿי׃
100. מִזְּקֵנִ֥ים
אֶתְבּוֹנָ֑ן
כִּ֖י
פִקּוּדֶ֣יךָ
נָצָֽרְתִּי׃
101. מִכָּל־
אֹ֣רַח
רָ֭ע
כָּלִ֣אתִי
רַגְלָ֑י
לְ֝מַ֗עַן
אֶשְׁמֹ֥ר
דְּבָרֶֽךָ׃
102. מִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ
לֹא־
סָ֑רְתִּי
כִּֽי־
אַ֝תָּ֗ה
הוֹרֵתָֽנִי׃
103. מַה־
נִּמְלְצ֣וּ
לְ֭חִכִּי
אִמְרָתֶ֗ךָ
מִדְּבַ֥שׁ
לְפִֽי׃
104. מִפִּקּוּדֶ֥יךָ
אֶתְבּוֹנָ֑ן
עַל־
כֵּ֝tן
שָׂנֵ֤אתִי ׀
כָּל־
אֹ֬רַח
שָֽׁקֶר׃
105. נֵר־
לְרַגְלִ֥י
דְבָרֶ֑ךָ
וְ֝א֗וֹר
לִנְתִיבָתִֽי׃
106. נִשְׁבַּ֥עְתִּי
וָאֲקַיֵּ֑מָה
לִ֝שְׁמֹ֗ר
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
107. נַעֲנֵ֥יתִי
עַד־
מְאֹ֑ד
יְ֝הוָ֗ה
חַיֵּ֥נִי
כִדְבָרֶֽךָ׃
108. נִדְב֣וֹת
פִּ֭י
רְצֵה־
נָ֣א
יְהוָ֑ה
וּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ
לַמְּדֵֽנִי׃
109. נַפְשִׁ֣י
בְכַפִּ֣י
תָמִ֑יד
וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
110. נָתְנ֬וּ
רְשָׁעִ֣ים
פַּ֣ח
לִ֑י
וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ
לֹ֣א
תָעִֽיתִי׃
111. נָחַ֣לְתִּי
עֵדְוֺתֶ֣יךָ
לְעוֹלָ֑ם
כִּֽי־
שְׂשׂ֖וֹן
לִבִּ֣י
הֵֽמָּה׃
112. נָטִ֣יתִי
לִ֭בִּי
לַעֲשׂ֥וֹת
חֻקֶּ֗יךָ
לְעוֹלָ֥ם
עֵֽקֶב׃
113. סֵעֲפִ֥ים
שָׂנֵ֑אתִי
וְֽתוֹרָתְךָ֥
אָהָֽבְתִּי׃
114. סִתְרִ֣י
וּמָגִנִּ֣י
אָ֑תָּה
לִדְבָרְךָ֥
יִחָֽלְתִּי׃
115. סֽוּרוּ־
מִמֶּ֥נִּי
מְרֵעִ֑ים
וְ֝אֶצְּרָ֗ה
מִצְוֺ֥ת
אֱלֹהָֽי׃
116. סָמְכֵ֣נִי
כְאִמְרָתְךָ֣
וְאֶֽחְיֶ֑ה
וְאַל־
תְּ֝בִישֵׁ֗נִי
מִשִּׂבְרִֽי׃
117. סְעָדֵ֥נִי
וְאִוָּשֵׁ֑עָה
וְאֶשְׁעָ֖ה
בְחֻקֶּ֣יךָ
תָמִֽיד׃
118. סָ֭לִיתָ
כָּל־
שׁוֹגִ֣ים
מֵחֻקֶּ֑יךָ
כִּי־
שֶׁ֝֗קֶר
תַּרְמִיתָֽם׃
119. סִגִ֗ים
הִשְׁבַּ֥תָּ
כָל־
רִשְׁעֵי־
אָ֑רֶץ
לָ֝כֵ֗ן
אָהַ֥בְתִּי
עֵדֹתֶֽיךָ׃
120. סָמַ֣ר
מִפַּחְדְּךָ֣
בְשָׂרִ֑י
וּֽמִמִּשְׁפָּטֶ֥יךָ
יָרֵֽאתִי׃
121. עָ֭שִׂיתִי
מִשְׁפָּ֣ט
וָצֶ֑דֶק
בַּל־
תַּ֝נִּיחֵ֗נִי
לְעֹֽשְׁקָֽי׃
122. עֲרֹ֣ב
עַבְדְּךָ֣
לְט֑וֹב
אַֽל־
יַעַשְׁקֻ֥נִי
זֵדִֽים׃
123. עֵ֭ינַי
כָּל֣וּ
לִֽישׁוּעָתֶ֑ךָ
וּלְאִמְרַ֥ת
צִדְקֶֽךָ׃
124. עֲשֵׂ֖ה
עִם־
עַבְדְּךָ֥
כְחַסְדֶּ֗ךָ
וְחֻקֶּ֥יךָ
לַמְּדֵֽנִי׃
125. עַבְדְּךָ־
אָ֥נִי
הֲבִינֵ֑נִי
וְ֝אֵדְעָ֗ה
עֵדֹתֶֽיךָ׃
126. עֵ֭ת
לַעֲשׂ֣וֹת
לַיהוָ֑ה
הֵ֝פֵ֗רוּ
תּוֹרָתֶֽךָ׃
127. עַל־
כֵּ֭ן
אָהַ֣בְתִּי
מִצְוֺתֶ֑יךָ
מִזָּהָ֥ב
וּמִפָּֽז׃
128. עַל־
כֵּ֤ן ׀
כָּל־
פִּקּ֣וּדֵי
כֹ֣ל
יִשָּׁ֑רְתִּי
כָּל־
אֹ֖רַח
שֶׁ֣קֶר
שָׂנֵֽאתִי׃
129. פְּלָא֥וֹת
עֵדְוֺתֶ֑יךָ
עַל־
כֵּ֝֗ן
נְצָרָ֥תַם
נַפְשִֽׁי׃
130. פֵּ֖תַח
דְּבָרֶ֥יךָ
יָאִ֗יר
מֵבִ֥ין
פְּתָיִֽים׃
131. פִּֽי־
פָ֭עַרְתִּי
וָאֶשְׁאָ֑פָה
כִּ֖י
לְמִצְוֺתֶ֣יךָ
יָאָֽבְתִּי׃
132. פְּנֵה־
אֵלַ֥י
וְחָנֵּ֑נִי
כְּ֝מִשְׁפָּ֗ט
לְאֹהֲבֵ֥י
שְׁמֶֽךָ׃
133. פְּ֭עָמַי
הָכֵ֣ן
בְּאִמְרָתֶ֑ךָ
וְֽאַל־
תַּשְׁלֶט־
בִּ֥י
כָל־
אָֽוֶן׃
134. פְּ֭דֵנִי
מֵעֹ֣שֶׁק
אָדָ֑ם
וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
פִּקּוּדֶֽיךָ׃
135. פָּ֭נֶיךָ
הָאֵ֣ר
בְּעַבְדֶּ֑ךָ
וְ֝לַמְּדֵ֗נִי
אֶת־
חֻקֶּֽיךָ׃
136. פַּלְגֵי־
מַ֭יִם
יָרְד֣וּ
עֵינָ֑י
עַ֝֗ל
לֹא־
שָׁמְר֥וּ
תוֹרָתֶֽךָ׃
137. צַדִּ֣יק
אַתָּ֣ה
יְהוָ֑ה
וְ֝יָשָׁ֗ר
מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
138. צִ֭וִּיתָ
צֶ֣דֶק
עֵדֹתֶ֑יךָ
וֶֽאֱמוּנָ֥ה
מְאֹֽד׃
139. צִמְּתַ֥תְנִי
קִנְאָתִ֑י
כִּֽי־
שָׁכְח֖וּ
דְבָרֶ֣יךָ
צָרָֽי׃
140. צְרוּפָ֖ה
אִמְרָתְךָ֥
מְאֹ֗ד
וְֽעַבְדְּךָ֥
אֲהֵבָֽהּ׃
141. צָעִ֣יר
אָנֹכִ֣י
וְנִבְזֶ֑ה
פִּ֝קֻּדֶ֗יךָ
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
142. צִדְקָתְךָ֣
צֶ֣דֶק
לְעוֹלָ֑ם
וְֽתוֹרָתְךָ֥
אֱמֶֽת׃
143. צַר־
וּמָצ֥וֹק
מְצָא֑וּנִי
מִ֝צְוֺתֶ֗יךָ
שַׁעֲשֻׁעָֽי׃
144. צֶ֖דֶק
עֵדְוֺתֶ֥יךָ
לְעוֹלָ֗ם
הֲבִינֵ֥נִי
וְאֶחְיֶֽה׃
145. קָרָ֣אתִי
בְכָל־
לֵ֭ב
עֲנֵ֥נִי
יְהוָ֗ה
חֻקֶּ֥יךָ
אֶצֹּֽרָה׃
146. קְרָאתִ֥יךָ
הוֹשִׁיעֵ֑נִי
וְ֝אֶשְׁמְרָ֗ה
עֵדֹתֶֽיךָ׃
147. קִדַּ֣מְתִּי
בַ֭נֶּשֶׁף
וָאֲשַׁוֵּ֑עָה
לדבריך
לִדְבָרְךָ֥
יִחָֽלְתִּי׃
148. קִדְּמ֣וּ
עֵ֭ינַי
אַשְׁמֻר֑וֹת
לָ֝שִׂ֗יחַ
בְּאִמְרָתֶֽךָ׃
149. ק֭וֹלִי
שִׁמְעָ֣ה
כְחַסְדֶּ֑ךָ
יְ֝הוָ֗ה
כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ
חַיֵּֽנִי׃
150. קָ֭רְבוּ
רֹדְפֵ֣י
זִמָּ֑ה
מִתּוֹרָתְךָ֥
רָחָֽקוּ׃
151. קָר֣וֹב
אַתָּ֣ה
יְהוָ֑ה
וְֽכָל־
מִצְוֺתֶ֥יךָ
אֱמֶֽת׃
152. קֶ֣דֶם
יָ֭דַעְתִּי
מֵעֵדֹתֶ֑יךָ
כִּ֖י
לְעוֹלָ֣ם
יְסַדְתָּֽם׃
153. רְאֵֽה־
עָנְיִ֥י
וְחַלְּצֵ֑נִי
כִּי־
תֽ֝וֹרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃
154. רִיבָ֣ה
רִ֭יבִי
וּגְאָלֵ֑נִי
לְאִמְרָתְךָ֥
חַיֵּֽנִי׃
155. רָח֣וֹק
מֵרְשָׁעִ֣ים
יְשׁוּעָ֑ה
כִּֽי־
חֻ֝קֶּיךָ
לֹ֣א
דָרָֽשׁוּ׃
156. רַחֲמֶ֖יךָ
רַבִּ֥ים ׀
יְהוָ֑ה
כְּֽמִשְׁפָּטֶ֥יךָ
חַיֵּֽנִי׃
157. רַ֭בִּים
רֹדְפַ֣י
וְצָרָ֑י
מֵ֝עֵדְוֺתֶ֗יךָ
לֹ֣א
נָטִֽיתִי׃
158. רָאִ֣יתִי
בֹ֭גְדִים
וָֽאֶתְקוֹטָ֑טָה
אֲשֶׁ֥ר
אִ֝מְרָתְךָ֗
לֹ֣א
שָׁמָֽרוּ׃
159. רְ֭אֵה
כִּי־
פִקּוּדֶ֣יךָ
אָהָ֑בְתִּי
יְ֝הוָ֗ה
כְּֽחַסְדְּךָ֥
חַיֵּֽנִי׃
160. רֹאשׁ־
דְּבָרְךָ֥
אֱמֶ֑ת
וּ֝לְעוֹלָ֗ם
כָּל־
מִשְׁפַּ֥ט
צִדְקֶֽךָ׃
161. שָׂ֭רִים
רְדָפ֣וּנִי
חִנָּ֑ם
ומדבריך
וּ֝מִדְּבָרְךָ֗
פָּחַ֥ד
לִבִּֽי׃
162. שָׂ֣שׂ
אָ֭נֹכִֽי
עַל־
אִמְרָתֶ֑ךָ
כְּ֝מוֹצֵ֗א
שָׁלָ֥ל
רָֽב׃
163. שֶׁ֣קֶר
שָׂ֭נֵאתִי
וַאֲתַעֵ֑בָה
תּוֹרָתְךָ֥
אָהָֽבְתִּי׃
164. שֶׁ֣בַע
בַּ֭יּוֹם
הִלַּלְתִּ֑יךָ
עַ֝֗ל
מִשְׁפְּטֵ֥י
צִדְקֶֽךָ׃
165. שָׁל֣וֹם
רָ֭ב
לְאֹהֲבֵ֣י
תוֹרָתֶ֑ךָ
וְאֵֽין־
לָ֥מוֹ
מִכְשֽׁוֹל׃
166. שִׂבַּ֣רְתִּי
לִֽישׁוּעָתְךָ֣
יְהוָ֑ה
וּֽמִצְוֺתֶ֥יךָ
עָשִֽׂיתִי׃
167. שָֽׁמְרָ֣ה
נַ֭פְשִׁי
עֵדֹתֶ֑יךָ
וָאֹהֲבֵ֥ם
מְאֹֽד׃
168. שָׁמַ֣רְתִּי
פִ֭קּוּדֶיךָ
וְעֵדֹתֶ֑יךָ
כִּ֖י
כָל־
דְּרָכַ֣י
נֶגְדֶּֽךָ׃
169. תִּקְרַ֤ב
רִנָּתִ֣י
לְפָנֶ֣יךָ
יְהוָ֑ה
כִּדְבָרְךָ֥
הֲבִינֵֽנִי׃
170. תָּב֣וֹא
תְחִנָּתִ֣י
לְפָנֶ֑יךָ
כְּ֝אִמְרָתְךָ֗
הַצִּילֵֽנִי׃
171. תַּבַּ֣עְנָה
שְׂפָתַ֣י
תְּהִלָּ֑ה
כִּ֖י
תְלַמְּדֵ֣נִי
חֻקֶּֽיךָ׃
172. תַּ֣עַן
לְ֭שׁוֹנִי
אִמְרָתֶ֑ךָ
כִּ֖י
כָל־
מִצְוֺתֶ֣יךָ
צֶּֽדֶק׃
173. תְּהִֽי־
יָדְךָ֥
לְעָזְרֵ֑נִי
כִּ֖י
פִקּוּדֶ֣יךָ
בָחָֽרְתִּי׃
174. תָּאַ֣בְתִּי
לִֽישׁוּעָתְךָ֣
יְהוָ֑ה
וְ֝ת֥וֹרָתְךָ֗
שַׁעֲשֻׁעָֽי׃
175. תְּֽחִי־
נַ֭פְשִׁי
וּֽתְהַֽלְלֶ֑ךָּ
וּֽמִשְׁפָּטֶ֥ךָ
יַעֲזְרֻֽנִי׃
176. תָּעִ֗יתִי
כְּשֶׂ֣ה
אֹ֭בֵד
בַּקֵּ֣שׁ
עַבְדֶּ֑ךָ
כִּ֥י
מִ֝צְוֺתֶיךָ֗
לֹ֣א
שָׁכָֽחְתִּי׃